עולם הציורים הוא עולם צבעוני ומלא גילויים חדשים. ילדים מביעים דרכם את עולמם הפנימי, עם כל החששות והתקוות שלהם.

ט"ו בשבט באופק ובציורי הילדים שלנו יתחילו ‘לשתול‘ עצים.

והעץ בדיוק כמו ילדים, צומח כלפי מעלה, מחפש את המקום בו התנאים הטובים ביותר לצמיחה... נאלץ להתמודד בדרך עם קשיים, תסכולים ורוחות חזקות... עובר בחייו תקופות של אובדן ואכזבה ותקופות של לבלוב והתחלה חדשה.

 

את המאמר הזה ניתן לקרוא בשתי דרכים:

עבור הילד שלכם (ואז כדאי לאסוף כמה ציורי עצים שצייר או ציירה לאחרונה) או עבור הילד/הילדה שאתם (ואז כדאי לאסוף כמה צבעים ופשוט לצייר לפני שקוראים).

דבר אחד חשוב לזכור, בציורי עצים בפרט ובציורים בכלל אין דבר כזה: הציור הנכון!

סימן אחד לעולם אינו חורץ גורלות ויש להצליב נתונים עם העולה מציורים רבים ומגוונים, בסופו של דבר המודעות למשמעויות השונות יכולה לסייע להבין כיצד לנצל את הפוטנציאל הגלום בך או בילדך בצורה טובה יותר.

מכאן והלאה, השמיים הם הגבול – ובעוד כמה חודשים ניתן יהיה לצייר עץ שונה וחדש, עם משמעויות שונות וחדשות שיעידו על שינויים שקרו...

 

מה אומר העץ שלך?

המטרה בקריאת מאמר זה, אינה להערים על ‘המערכת‘ – היא אינה יכולה להיות כזו, משום שלא משנה כמה תהיו מודעים לעץ שאתם מציירים, בסופו של דבר יש דברים שלא ניתנים לזיוף. למשל: אופן הולכת כלי הכתיבה, סוג הלחץ שנוצר על הדף, המהירות בה אתם מציירים, וכמובן סוגי השילובים השונים שיוצרים את היצירה הסופית.

 

אז מדוע בכל זאת?

פשוט משום שאני מאמינה שקריאה מושכלת עשויה להוביל גם לשינוי ממשי בהתנהגות, ובעקבות כך גם ליישום פוטנציאל.

רבים פונים להבנת ציור העץ הפרטי שלהם פשוט מסיבה זו: הרצון להבין טוב יותר על מה מעיד סגנון הציור שלי, לדעת מה כדאי שאשנה ומה אסור לשנות כדי שלא יתנגש עם תחומים חשובים אחרים ובעיקר לדעת כיצד לעשות את השינוי כך שאוכל להתמיד בו לטווח ארוך ולהופכו לחלק ממני.

 

לכן, למי שרוצה לגלות משהו על עצמו:

  1. לפני קריאת המאמר, קחו לכם דף חלק ומספר דקות פנויות וציירו את ‘העץ האישי שלי‘. עשו זאת בקצב שלכם, וללא כל חוקים והנחיות, השקיעו בציור עד שתרגישו שזה העץ שאליו התכוונתם. מומלץ להשתמש בצבעי פנדה/פסטל ולא רק בעט/עיפרון, ובגודל דף שנוח לכם לעבוד מולו.
  2. לאחר הציור, הביטו על העץ וכתבו לפניכם איזו תחושה הציור מעלה בכם, ממש תחושה ראשונית ובלתי מחייבת.
  3. עתה התחילו לקרוא את המאמר. הנקודות המצוינות כאן הן כמובן קצה המזלג בכל הקשור לאבחון ציור עץ, אך הן יכולות להעיד על מגמות שונות.

 

כל הכבוד למי שהצליח להתאפק. ועכשיו למלאכה עצמה:

 

שלב ראשון – העץ כיחידה אחת

בשלב זה, חשוב מאוד הרושם הראשוני שמתקבל מהעץ המצוייר על הדף.

שימו לב, האם מיקומו מרכזי ודומיננטי או שאולי מרכזי עד כדי השתלטות כוחנית על מרחב הדף?

האם נדמה שהוא מנסה להסתתר באחת הפינות, או שאולי "נוח" לו יותר בחלק מסוים של הדף ומיקומו שם נראה אך טבעי.

ככל שהעץ ממוקם יותר במרכז הציור ובשילוב עם סביבת הציור הנותרת, נאמר כי קיים ביטחון עצמי והילד מוכן להנכיח את עצמו בסביבתו הקרובה: מביע את דעתו וגם עומד עליה במידת הצורך.

נקודה נוספת לשלב זה, מתמקדת בסוג העץ שנבחר, למשל: עץ פרי הדר (בדרך כלל עץ תפוזים) עשוי להעיד על חינניות ועשייה, אך גם עלול ליצור רושם ילדותי וחסר מעוף. עץ ברוש עשוי להעיד על נחישות ומשימתיות אך גם על ריחוק והתבודדות. וכן הלאה.

 

שלב שני – חלקי העץ ומשמעותם

הצמרת הנמצאת בחלקו העליון של העץ מעידה על מישור העשייה והיוזמה של האדם.

עבור ילדים חלק זה קשור לתפקוד הקוגניטיבי שלהם.

הפרופורציות בין חלק זה לשאר חלקי העץ, יעידו בין היתר, על סגנון החשיבה של האדם?

צמרת שבלונית וסגורה- תעיד על חשיבה מובנת עד כדי מקובעת ועל צורך של האדם בכללים מובנים וברורים בטרם הוא יוצא לפעולה.

צמרת פתוחה ומלאת ענפים – תעיד על סגנון חשיבה פתוח עד כדי בלתי סדיר (תלוי ברושם הכללי המתקבל).

 

הגזע של העץ מעיד על כוחות האישיות של האדם המצייר.

כאן יש לשים לב לפרופורציות  של הגזע לעומת הצמרת המונחת עליו: האם הוא מסוגל לשאת בעומס?

האם הגזע מסוגל לשאת עליו צמרת יותר מכובדת מזו שהונחה עליו?

גזע עבה ודומיננטי – יעיד על סגנון אישיותי בעל נוכחות רבה, כאשר הגזע הוא בעל רושם עבה ודומיננטי מדיי, גם אישיותו של המצייר עלולה להתגלות לעיתים כשתלטנית ומקובעת.

למשל הציור של הילד המצייר הזה, שהוריו מתלוננים על כך שהוא מתקשה בדינאמיקות חברתיות ומרבה לשלוט בחבריו ולהכתיב שלהם את כללי המשחק.

 

 

 

 

גזע דק וחד קווי – יעיד על כך שהמצייר עלול להתקשות במצבים בהם יידרש ממנו לגלות ‘עמוד שידרה‘, סגנון העץ הזה יוצר רושם של גבעול ולא של גזע רב שנים.

 

השורשים של העץ מסמלים עולם פחות חשוף ומודע.

רבים נוטים להתעלם מציור השורשים, אך כאשר הם מצוירים יש לשים לב לרושם הכללי שהם יוצרים: האם הם משווים לעץ רושם יציב ומלא חיוניות? האם הם מצויירים בלחץ חזק שמסב את כל תשומת הלב אליהם?

עץ ללא שורשים- מדובר באפשרות נפוצה במיוחד, בעיקר בקרב מבוגרים ולכן יש להיזהר מלייחס לה משמעויות רבות מדי.

בעיקרון, יעיד הדבר על נטייתו של האדם להתייחס רק לעובדות הברורות שניתן לראות על פני השטח.

במקרה של הציור המצורף כאן, זהו ציור של ילדה מאומצת הנמצאת בעיצומה של תקופה בה היא מעבדת מבחינה רגשית את עובדת אימוצה. התקופה הזו היא תקופה סוערת עבורה, והיא מרגישה כלואה בין שני עולמות – ההורים הביולוגיים וההורים המאמצים.

 

 

 

 

שורשים קווים בלחץ חלש – יעידו על כך שהמצייר זקוק לתמיכה וליציבות בחייו, ואינו חווה אותם בשלב זה. הוא מתמקד באזור שאמור להעניק יציבות לעץ כולו, אך מתקבל הרושם שביום סוער השורשים הללו לא יחזיקו את העץ.

 

שלב שלישי – נקודת הסיום, נקודת ההתחלה

בשלב הזה, אני מציעה שוב להסתכל על התמונה הכוללת.

חזרו לעץ הפרטי שלכם והשאירו לרגע בצד את כל המשמעויות השונות – האם זהו עץ שאתם אוהבים ומוכנים לחסות בצילו?

במידה ולא, מתחיל עכשיו השלב החשוב ביותר – כדי להגיע למצב האופטימאלי ולמימוש הפוטנציאל שבך אסור בהחלט להתחיל ולשנות את העץ בצורה מלאכותית, וזאת כדי שלא יתקבל בסוף רושם של חוסר אמינות ואף אישיות בלתי מגובשת ויציבה.

תהליך השינוי חייב להתבצע בצורה מבוקרת ומובנית מראש, כאשר פונים לייעוץ משפחתי באמצעות פענוח ציורי ילדים המטרה תהיה לבדוק למה זקוק הילד כדי להרגיש מועצם ומאושר? מה מקדם אותו ומה מחליש אותו? לאילו תנאים הוא זקוק כדי לצמוח?

 

בהקשר לילדים קיימים מספר מאפייני גיל, ואין לפענח את הציורים בהתאם למאפיינים של מבוגרים.

למשל, מבנה העץ של הילדים שונה מזה של המבוגרים, שמציירים בדרך כלל צמרת גדולה הניצבת על גזע קצר יותר- ילדים יציירו על פי רוב, צמרת שזהה באורכה לאורך הגזע, או בגילאים רכים יותר יציירו צמרת קטנה מאוד לעומת גזע גדול.

כמובן, שחייבים גם להתייחס לממד הבשלות הגרפית של הילד וליכולתם להתפרשות על הדף.

מאפיין נוסף המאפיין ילדים הוא האנשה של העץ, והוספת פנים מחייכות וגפיים.

 

הנה דוגמא לפנייה של הורים שפנו אלי חודש לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה:

שאלה: עדי בן 6 ואנו מתגוררים בצפון הארץ. המלחמה הסתיימה לפני כחודש ובתקשורת מסכמים ומדברים על תפקוד הצבא ותפקוד העורף, בתוך כל הדיבורים המרובים נורא חסרה לי התייחסות לילדים. התחלנו כיתה א‘ ויש המון התרגשות באוויר, ובכל זאת... נראה לי שהציורים שלו מאוד השתנו, אני יודעת שהוא עבר את הדברים בצורה קשה ומורכבת ושואלת אם תוכלי לתת לי כלים כיצד לחזק אותו, ולדבר אתו?

תשובה: מהציורים של עדי עולה בהחלט הרגישות הרבה המאפיינת אותו, כמו גם היכולת שלו להבין ‘בין השורות‘ את הנעשה סביבו. לעדי כשרון מוסיקלי בולט וחשיבה יצירתית, הוא קשור מאוד למשפחתו ובעיתות מצוקה הוא זה שלוקח על כתפיו את האחריות, ודואג לכל מי שסביבו. הדאגה הזו, והרצון לרצות את כולם הם אלו שלעיתים קצת מעמיסים על כתפיו והוא מוצא את עצמו שוקע במחשבות ובניסיונות חוזרים ונשנים לנתח את הנעשה סביבו ולמצוא פתרונות חדשים.

 

 

 

 

לגבי העץ המצוייר משמאל, ניתן לראות שיש בתחילת הגזע שלו מעין הצטברות שגורמת להתנפחות של הגזע. ההתנפחות הזו, משולה למעין מועקה שקשה להביע אותה אך היא נמצאת בפנים וממשיכה להטריד ולהעיק.

 

ציוריו של עדי, כפי שציינתי בהתחלה מעידים על רגישותו הרבה ובהקשר הזה הוא ילד מאוד מתחשב. הוא לא רוצה להעיק ולהכביד על הסביבה ולכן מעדיף לפעמים להישאר עם המחשבות והפחדים שלו ופחות לשתף את הסביבה.

 

בכדי להקל עליו בעיתות יוצאות דופן שכאלה ובתקופה שלאחריהן, כדאי להשתדל לפנות אליו פחות באמצעות כלים מילוליים ישירים ויותר באמצעות כלים עקיפים: כל עוד הוא אוהב לצייר, הציור עבורו הוא במה מופלאה להבעת עולמו הפנימי, במקביל ניתן גם לעשות שימוש בעולם המשחק והתיאטרון ככלי דרכו יבואו לידי ביטוי רגשות וחששות שהוא חווה, תוך יצירת הזדמנויות שונות להתערבויות עדינות ומונחות של ההורה במשחק, שייצרו בסופו של דבר אצל עדי תחושה בטוחה יותר. בשלב ראשון, נסו לשים לב לתכנים שהוא מעלה במשחקי התפקידים השונים שהוא משחק, כמו גם לתפקידים שהוא בוחר לגלם - תפקידים אלו הם המפתח הראשוני לתהליך כולו.

 

 

עולם הציורים הוא עולם צבעוני ומלא גילויים חדשים.

ילדים מביעים דרכם את עולמם הפנימי, עם כל החששות והתקוות שלהם.

ניתן להתבונן על ציורי עצים בהקשר לבשלות לכיתה א‘, בהקשר לקשיים חברתיים ובהקשר לתפקוד בבית הספר ולתפקוד במסגרת המשפחה.

זכרו, המטרה אינה ‘לתקן‘ את הילד או לבדוק במה הוא ‘מקולקל‘ אלא לסייע לו (ולהוריו) למצוא בתוכו את הכוחות והפתרונות היעילים ביותר שיסייעו לצאת מהמשבר.

 

על הכותבת:
מיכל וימר – תרפיסטית בהבעה ויצירה (M.A)
מחברת הספר: המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים
http://www.todraw.co.il/

 


עוד באותו נושא

הילד עולה לכיתה א? מה עובר עלינו ההורים?

הילד, שרק לפני רגע עוד שיחק בקוביות וחזר ביום שישי עם החלה שנאפתה בגן, עולה לכיתה א'. והוא לא היחיד שמתרגש.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?