אתמול פגשתי את ענת, סבתא צעירה ששומרת על הנכד שלה, יניב. היא נמצאת איתו כמעט מידי יום ונראתה מוטרדת מאוד

אתמול פגשתי את ענת, סבתא צעירה ששומרת על הנכד שלה, יניב. היא נמצאת איתו כמעט מידי יום ונראתה מוטרדת מאוד.

יניב, תינוק חמוד וסקרן, בן 9 חודשים. הוא יכול ממש "לפתח שיחה" עם כל מי שהוא פוגש. חייכן, חבקן.

הוא גם מתפתח מאוד יפה מבחינה מוטורית. זוחל על שש, נעמד ליד חפצים וגם הולך לאורך השולחן בסלון.

אז מה מטריד אותך? שאלתי אותה.

יניב, היא מספרת לי, יודע להיעמד, אבל לא יודע לרדת בחזרה לרצפה.

אז מה הוא עושה כשהוא לא רוצה לעמוד יותר? אני שואלת.

הוא מנסה לרדת ומוותר. נשאר לעמוד עוד קצת, ושוב מנסה לרדת ומוותר, ועומד עוד קצת, עד שהוא מתעייף.

ואז?

ואז הוא קורא לי. ואני, עם ציוץ ראשון שלו, רצה אליו ועוזרת לו לחזור לרצפה.

ומה לגבי ישיבה? אני שואלת. יניב מתיישב לבד? מסוגל לשחק כשהוא יושב באופן עצמאי?

יניב מסוגל לשבת, כשאני מושיבה אותו, עונה לי ענת. אבל אני תמיד לידו, שומרת שלא ייפול. לפעמים אני מניחה מסביבו כריות שיתמכו בו.

אם כך, אני אומרת, יניב מסוגל לעמוד, אך לא לעבור לישיבה. לשבת, אך לא לעבור לזחילה.

נשמע לי שיניב די תקוע.

ענת מסתכלת עלי בעיניים שואלות. אז מה אני אמורה לעשות? לתת לו ליפול??

כן ולא.

כן. חשוב לתת לתינוקות להתנסות בנפילות, אבל זה לא אומר שצריך לסכן אותם בנפילות.

אפשר לתת להם הזדמנויות לנפילה ולהיות לידם, לשמור שלא יפגעו.

איך עושים את זה?

כאשר תינוק שעומד ליד שולחן סלוני, אפשר להתיישב מאחוריו, ובעדינות למשוך באגן שלו לאחור, תוך כדי אמירה "אחת, שתיים ו...ש...לוש". שימו את השוק שלכם בתווך הנפילה, כך שהנפילה לא תהיה בכל הגובה עד לרצפה, אלא פחות מכך.

אפשר גם לתת לתינוק לשחק עם צעצוע ואז לזרוק אותו לרצפה, ולאתגר אותו בכך שיתכוף להרים את המשחק ויתיישר בחזרה לעמידה זקופה.

כך אפשר גם לגבי ישיבה: ראשית, עדיף לא להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב בכוחות עצמו, כי אז הוא לא מסוגל לצאת ממצב זה וחש חוסר אונים ותסכול.

כשהתינוק כבר מתיישב לבדו: להתיישב מאחוריו ולמשוך אותו בעדינות לאחור, לכיוון הבטן שלכם, ולאפשר לו להתמודד עם היציאה משיווי המשקל.

כי ככה זה בחיים, מי שעומד זקוף, הוא לאו דווקא היציב. דווקא זה שמסוגל להתכופף וליפול, הוא זה שמתמודד עם רוחות נושבות ועם כוחות המשיכה.

וכמו שכתב אהוד מנור, ושר בדרכו המיוחדת אריאל זילבר:

ואני ראיתי ברוש 
שניצב בתוך שדה מול פני השמש 
בחמסין, בקרה 
אל מול פני הסערה. 

על צידו נטה הברוש 
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. 
והנה, מול הים 
קם הברוש ירוק ורם. 

הנה ברוש, לבדו 
מול אש ומים. 
הנה ברוש, לבדו 
עד השמיים. 
ברוש, לבדו איתן. 
לו רק ניתן ואלמד 
את דרכו של עץ אחד. 

 

 

על הכותבת:
אורלי גת
מרפאה בעיסוק MSc
מדריכה מוסמכת בשיטת שלהב ChildS'pace
טלפון: 052-3707707, דוא"ל: yenooka@gmail.com

 

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?