הפרעת הקשב מכניסה אותנו ההורים לדילמות רבות: האם לתת לילד ריטלין? כיצד לסייע לו ללמוד? האם להתעקש על סידור החדר?

הפרעת קשב וריכוז היא אחת התופעות השכיחות המטרידות אותנו כהורים.

הפרעת הקשב מכניסה אותנו ההורים לדילמות רבות כמו האם לתת לילד ריטלין? כיצד לסייע לו ללמוד? האם להתעקש על סידור החדר? וכיצד אפשר לא לכעוס על השכחנות והפזרנות שכל כך מאפיינת את הילדים הללו.

דילמות רבות ולא פשוטות, אבל אתם בוודאי תוהים מה הקשר בין הפרעת קשב לעיצוב החדר?

כאמא לילד כזה וכמעצבת פנים, למדתי היטב את הנושא ויצרתי לילד שלי חדר שבו הוא יכול ללמוד ולתפקד בצורה המיטבית.

ואת התובנות הללו אני רוצה לחלוק איתכם במאמר זה.

הפרעת קשב = אי שקט

אני רוצה להזכיר לכם תחושה מאוד מוכרת: אתם נכנסים הביתה, עייפים ומותשים מיום עבודה והסלון הפוך ומלוכלך, צעצועים בכל מקום, כלים בכיור, כריות על הרצפה, בגדים זרוקים במסדרון.

מה אתם חשים? המון תחושות מציפות אתכם ברגעים הללו, אבל הדומיננטית שביניהן היא תחושת "אי שקט" שגורמת לכם, על אף העייפות להתחיל לסדר את הבלגן (או לגרום לבני ביתכם לסדר אותו). רק כשבית חוזר למצבו המסודר, אתם יכולים להתפנות בראשכם לעיסוקים אחרים. מוכר?

ובכן, תחושת אי השקט הזאת, היא חלק בלתי נפרד מחייו של ילד עם הפרעת קשב, כיוון שחלק ניכר מההפרעה שלו הוא קושי בארגון.

היכולת המובנת מאליה לארגן חפצים, רעיונות או נושאים ללימוד, חסרה אצל אותם ילדים, זו הסיבה שחדרם תמיד מבולגן ומיליון חפצים פזורים בכל עבר.

והבלגן הזה, רק מעצים את תחושת אי השקט ומקשה עליהם עוד יותר להתרכז. אם כך, האתגר הגדול שלנו כהורים הוא לסייע להם להתארגן.

ובכן, כאן בדיוק נכנס הקשר בין הפרעת הקשב לעיצוב החדר.      

 

המטרה: שקט בעיניים

אחת הטעויות השכיחות בעיצוב חדרי ילדים הוא בתכנון מדפים פתוחים, עליהם מניחים את המשחקים או הספרים.

אצל ילדים עם תחושת סדר מפותחת (יש כאלה?), אין שום בעיה. אבל אצל כל היתר ובמיוחד אצל ילדים עם הפרעת הקשב, המדפים הפתוחים הם בלגן בעיניים, הגורם לאי שקט ומקשה עליהם עוד יותר להתרכז.

לכן, אני ממליצה להחליף את המדפים במקומות אחסון סגורים: ארונות, כונניות ומגירות. אפילו ספרי הלימוד והמחברות יכולים לקבל מקום של כבוד בארון הבגדים או בארונית סגורה, וגם אם לא מסודר בפנים, סוגרים את הדלת ולא רואים.

לכלי הכתיבה, לגאדג'טים שלא נגמרים ועוד כל מיני "פיצ'פקס" לא מוגדרים יש להקצות מגירות ייעודיות או קופסאות סגורות.

פעם בכמה זמן, עוזרים לילד בכך שעושים מיון וזורקים את מה שמיותר, ובשאר הזמן, דוחפים את החפצים הללו פנימה ואז הבלגן פשוט רחוק מהעיניים ולכן לא מפריע.

בחנויות דוגמת איקאה ניתן למצוא שפע של אביזרי אחסון למיניהם, המסייעים ליצור מקום לכל דבר. כך פשוט יותר לשמור על הסדר.

 

ומה בנוגע לגווני החדר?

גם בתחום זה המטרה היא להרגיע.

לחדר של בני בחרתי בשחור ולבן. הקירות לבנים וכך גם הרהיטים, השטיח, המראה והמצעים שחורים. גם כחול כהה ויתר הגוונים השקטים (כמו אפור ותכלת) עשויים להתאים, אבל היזהרו מגוונים צעקניים ומעניינים כמו אדום וצהוב, ובמיוחד הימנעו מריבוי של גוונים בחדר.

זכרו, המטרה – שקט בעיניים.

מומלץ גם לא להרבות בתמונות על הקירות. במילים אחרות, עבור הילדים הללו: "פחות זה יותר".

 

לסיכום:

עצבו לילדכם חדר שקל לסדר אותו, שיש בו מקום מוגדר לכל חפץ ושניתן בקלות יחסית להעלים את הבלגן מהעיניים.

דאגו לשקט ויזואלי, בלי גוונים רועשים וחפצים קטנים. זו התורה כולה על רגל אחת.

ואם תרצו עזרה בעיצוב חדר כזה, אשמח לסייע.

 

על הכותבת:

ענבל קרקו,
עיצוב ואדריכלות פנים
טלפון: 050-2005415
לאתר: http://www.inbaldesign.co.il/

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?