לא פעם אנו מוצאים את עצמנו במצבי קונפליקט דווקא עם האנשים הקרובים אלינו ביותר: הילדים שלנו, בני הזוג שלנו או בני משפחה אחרים

תקשורת מקרבת

לא פעם אנו מוצאים את עצמנו במצבי קונפליקט דווקא עם האנשים הקרובים אלינו ביותר: הילדים שלנו, בני הזוג שלנו או בני משפחה אחרים. מצבים אלו מעוררים בנו כעס ותסכול ולעתים נדמה שאין מוצא, אנחנו תקועים בתוך הקונפליקט ללא פתרון באופק. המודל של תקשורת מקרבת, Nonviolent Communication, מציע לנו פרספקטיבה חדשה. באמצעות תרגול שפת תקשורת חדשה, אנו מתקרבים יותר לעצמנו ולאנשים האהובים לנו.

 

האם התקשורת שלי אלימה?

גם אם הנך תופס את עצמך כאדם לא אלים, מסתבר שרובנו אימצנו לעצמנו דפוסי תקשורת הכוללים בתוכם אלימות. בחנו את עצמכם: האם אתם נוהגים לצעוק על הילדים שלכם, לתת עונשים, לאיים על בן הזוג שתעזבו אותו אם יפעל בניגוד לרצונכם, או לגרום במכוון רגשות אשם לאנשים הקרובים אליכם? האם אתם באמת מקשיבים לאדם שמולכם או נכנסים לתוך דבריו ועסוקים במה שיש לכם לומר? האם אתם מאמינים שמילוי הצרכים של הזולת יבוא על חשבון מילוי הצרכים שלכם? האם אתם נוהגים להציב דרישות לסובבים אתכם מבלי להיות מוכנים לקבל "לא"?

האלימות בתוכנו נוצרת כתוצאה מצרכים שלנו אשר אינם מסופקים. פעמים רבות איננו מודעים לתהליך זה, איננו יודעים להביע בצורה גלויה את הצרכים שלנו, אך יחד עם זאת אנחנו מצפים מהסובבים אותנו למלא צרכים אלו וכועסים כאשר זה לא קורה. בתקשורת מקרבת, אנו לומדים להיות מודעים לצרכים ולרגשות שלנו ולהביע אותם, וכמו כן להקשיב לאחר ולמצוא דרך בה הצרכים של שני הצדדים יכולים לקבל מענה.

 

כיצד תראה התקשורת שלנו?

המודל של תקשורת מקרבת מורכב מארבעה חלקים:

• תצפית או התבוננות - העובדות האובייקטיביות במציאות, אליהן אנו מגיבים. לדוגמה: אני רואה שהכלים מארוחת הערב עדיין בכיור והצעצועים מפוזרים על הרצפה בסלון.

• ביטוי הרגשות - לדוגמה: אני מרגישה עצב וכעס.

• ביטוי הצרכים – לדוגמה: יש לי צורך לסדר וניקיון בבית, לאכפתיות, לשיתוף פעולה, ליותר עזרה משאר בני המשפחה בעבודות הבית, לזמן לנוח כשאני חוזרת אחרי יום עבודה.

• ניסוח בקשה - לדוגמה: האם אתה מוכן לאסוף את הצעצועים מהסלון עכשיו? 

להבדיל מדרישה, שאינה משאירה לצד השני מקום לחופש בחירה, כאשר אנו מבקשים משהו, אנחנו פתוחים לדיאלוג ומוכנים לקבל גם "לא".

בתקשורת מקרבת אנחנו מנסים להימנע משיפוטיות והאשמות, איננו רוצים שאנשים יפעלו מתוך בושה, פחד מעונש או רצון לתגמול. הנסיון לשלוט ולכפות את רצוננו על אחרים מתחלף בהקשבה לצרכים של הזולת, אמון, התחשבות ואכפתיות.

 

אין מפסידים, רק מרוויחים

שיר ידוע אומר: “אף אחד לא ניצח בשום מלחמה". גם ההפך הוא נכון: בשלום כל הצדדים מרוויחים. כלומר, הצרכים של כולם נלקחים בחשבון. אחת מהנחות היסוד של תקשורת לא אלימה, היא שלא קיימת התנגשות או סתירה בין צרכים של אנשים שונים או קבוצות, או מדינות. כאשר אנחנו נמצאים בקונפליקט עם אדם אחר, לרוב נדמה לנו שהצרכים והרצונות שלנו מתנגשים עם הצרכים של הצד השני. הדרך לצאת מהקונפליקט היא למצוא אסטרטגיה אשר עונה על הצרכים של כולם.

לדוגמה, לך יש צורך בזמן איכות יחד עם בן זוגך, ולו יש צורך ביותר זמן לעצמו, על מנת להשקיע בלימודים. זה יכול להוות בסיס לקונפליקט, שיביא למשבר ביחסים. אסטרטגיה אחת יכולה להיות, לצאת יחד לנופש בראש השנה, ואילו בסוכות הוא ייקח זמן לעצמו להתרכז בלימודים. בעקבות בחינה מעמיקה יותר של הצרכים, תוכלו לגלות שבעצם יש לכם צרכים משותפים. לכולנו יש צורך באינטימיות ואהבה וגם צורך לזמן ומרחב משלנו.

הפתרון תמיד יוולד מתוך מודעות לרגשות והצרכים שלנו ומתוך הקשבה לאחר ואמפתיה כלפיו.

לקורסים וסדנאות בתקשורת מקרבת ניתן לפנות למרכז "מיתרים".

 


עוד באותו נושא

הורות כאורח חיים

היום, יותר מתמיד אנחנו עסוקים בשיפור "אורח החיים" שלנו. איך "הורות" מתקשרת ל"אורח חיים"?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!