האחד בספטמבר הוא תאריך יעד המאותת לילד להורים ולמשפחה ש"נגמרה החגיגה".

מאת ד"ר ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש מחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות, ציפי רולניק, עובדת סוציאלית קלינית, אחראית על מערך הפסיכותרפיה במחוז ירושלים והשפלה

 

האחד בספטמבר הוא תאריך יעד המאותת לילד להורים ולמשפחה ש"נגמרה החגיגה". החופש הגדול הוא הזדמנות לטעון מצברים לקראת ההתחלה החדשה ויחד עם זאת יש בו מידה של קטיעת רצף, שבירת הרגלים וערעור גבולות. החזרה לביה"ס ולשגרה כרוכה בעלייה בלחץ, כאשר לכאורה אנו חוזרים לשיגרה המוכרת, אך למעשה החוויה אינה אותה חוויה.

 

ההסתגלות לשנה החדשה מעוררת חרדה בתחומים שונים, כאשר בכל תקופה או גיל, תחומים אחרים מהווים גורם לחץ משמעותי יותר. כך למשל העובדה כי במשך החופשה הילד לא נפגש עם חלק מחברי הכיתה מעוררת מתח מסויים. מה יהיה ההרכב של הכיתה? האם יוכל לשבת ליד החבר משנה שעברה? האם יצטרפו תלמידים חדשים?

 

בעוד שבגילאים הצעירים, הילדים זקוקים יותר ליציבות ולשגרה ותלויים יותר במורה, הרי שבגילים בוגרים יותר המאבק על המקום החברתי ומתוך כך גיבוש הערך העצמי, משמעותיים יותר. ההורים גם הם מוטרדים בשאלות באשר לזהות המורה המחנך ורגישותו לצרכי ילדיהם. שנת לימודים חדשה כרוכה גם בדרישות לימודיות חדשות. לרוב הילד וההורים מוטרדים מנושא ההתמודדות עם מקצועות הלימוד בהם הילד מתקשה יותר.

 

בימי החופש סדר היום אינו מתוכנן, הילדים רשאים להקדיש את רוב זמנם לתחביבים ולבילויים, ההורים אינם תמיד נוכחים, וכן שעות השינה והערות משתנות ומשבשות את מהלך היום. החזרה ללימודים מעלה את נושא המסגרת ואת הצורך להציב גבולות, וזו לבדה עלולה לעורר קונפליקטים בין ההורים לילדים וכן בהורים בינם לבין עצמם.

 

כיצד נתמודד עם הדילמות המצבים השונים בפתח השנה החדשה?

1. זמן כגורם לחץ - כדאי להתחיל לטפל בענייני החזרה לבית הספר כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, כך נמנע מצב בו ההתארגנויות הנדרשות נעשות בדקה ה-90 ובלחץ. ההתכוננות שכזו מראש מהווה גם מודל הורי לילד, שמבין כי "לא משאירים דברים לרגע האחרון".


2. צמצום מצבי חוסר וודאות –נסו לברר את הפרטים הנדרשים מראש, הדבר יקל את ההתסגלות וימתן את המעבר החד מהחופשה למסגרת הלימודית. פרטים שכדאי לברר מראש הם בין היתר מי תהיה המורה, מיקום הכיתה ואף היכרות ההורה והילד את ביה"ס החדש, הדרך אליו וכו'. כדאי עוד לפני תחילת שנת הלימודים לזום שיחה בין בני הזוג, בה ייקבע מי יסיע את הילד לביה"ס, מי יחזיר אותו הביתה, באילו ימים הוא ישתתף בחוגים אחר-הצהריים ועוד.

3. אקטיביות ותחושת שליטה – מומלץ לזום פעילויות מקדימות ומכוונות מטרה, המשתפות את הילד, בצורה מותאמת לגיל. שיתוף הילדים הצעירים ייעשה בין היתר קניית תלבושת אחידה, ילקוט וספרי לימוד. אלו יעניקו תחושת בטחון ושליטה במצב. עם הבוגרים יותר כדאי ליצור "עשייה" משותפת כמו שיתוף בתיקון של האופניים שישמשו לנסיעה לביה"ס או תכנון בילוי משותף אהוב על כל בני המשפחה שיציין את סיום החופשה והחזרה ללימודים.


4. דיבור והקשבה אמפאטית – לרובנו תסייע שיחה על תכנים מטרידים, ההרגשה שעוד מישהו שותף ויודע על הדברים המציקים מרגיעה ומשחררת. חשוב להתאים את השיחה לגיל הילד ולהעדפותיו. ישנם ילדים שמרגישים פחות צורך לשוחח ולשתף, וכן לעתים בני נוער פחות ששים לשתף את הוריהם. כיצד בכל זאת נעודד אותם לדבר על מה שמטריד אותם?

  • הקשבה, הכלה, הבנה - ילדים, קטנים כגדולים, זקוקים לאוזן קשבת. נסו להקשיב לקשיהם ולחששותיהם, ועשו זאת מבלי להגיב מיד בעצות או בפעולות. פשוט הקשיבו, לא תמיד ילדים זקוקים לעצה, לעתים הם רק מבקשים להשמע. תוך כדי שיחה, תנו לילד את התחושה שאתם מבינים אותו, זה מחזק ומעודד אותו להמשיך ולשתף.
  •   איזון - בשיחה רצוי להזכיר את הצד החיובי בתפקודו של הילד בשנה שעברה. כדאי לעודד ולבטא את אמונתכם ביכולותיו ובאפשרותו להצליח בעתיד. עם זאת, נסו לא להגזים בסופרלטיבים ולא להכחיש לחלוטין את הקשיים והחסרונות הקיימים. תפיסתכם את הילד תשפיע על דימויו העצמי ועל האופן שבו הוא תופס את עצמו. 
  • מתן עצות ופתרונות - ישנה חשיבות רבה לשיתוף הילדים בנסיונות התמודדות שלכם עם בעיות דומות, אך נסו לתת עצות המתאימות לגילו של הילד, לאופיו וליכולותיו. השתדלו להציג את דעתכם ועצותיכם מבלי לכפות אותן ושדרו לילד שאתם פתוחים לשמוע את דעתו וסומכים עליו ועל יכולתו למצוא פתרונות ולקבל החלטות.

5.  יכולת לבקש עזרה
לא כולנו ניחנו ביכולת לבקש עזרה, לעיתים שיתוף במצוקה או בקשת עזרה נתפסים כחולשה, על אחת כמה וכמה כאשר בחברה הישגית כמו שלנו רווחת ההנחה כי "אנשים מוצלחים יודעים להסתדר לבד". אם הינכם חשים קושי כלשהו אצל הילד, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. התייעצות עם איש מקצוע יכולה להקנות כלים בהתמודדות עם קשייו של הילד ואף לסייע בתחום ההורות, הזוגיות והמשפחה בכלל.  

 

עוד משהו קטן...

עם תחילת השנה חשוב לעדכן את צוות ביה"ס בשינויים שעברו על הילד במהלך הקיץ ועשויים להשפיע עליו רגשית - מחלות במשפחה, מוות של אדם קרוב, גרושי הורים, אבחון שעבר וכו', זאת כדי שהמערכת הבית-ספרית תוכל להתאים עצמה למתן התמיכה המתאימה לילד.
בתי הספר קובעים בתחילת השנה את "חבילת הסיוע" במישור הלימודי והרגשי (שעות תגבור, שעות מתי"א, מפגשים עם פסיכולוג חינוכי), כדאי שלא לפספס את העיתוי.
חשוב להשאר עם היד על הדופק: רוב בעיות החזרה לבית הספר צצות דווקא אחרי החגים, כאשר נכנסים לשגרה וההתלהבות מההתחלה שוככת.

 

על הכותב:
ד"ר ערד קודש,
מנהל מערך בריאות הנפש מחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות,
ציפי רולניק,
עובדת סוציאלית קלינית, אחראית על מערך הפסיכותרפיה במחוז ירושלים והשפלה


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?