מתי מתחילה עצמאותו של הילד? האם עצמאי הוא בהכרח גם יותר בוגר? האם לעודד את הילד לעצמאות?

כיצד נחנך את הילד לעצמאות?

לקראת יום העצמאות הקרב ובא, התחלתי לחשוב יותר ויותר על עצמאותו של הילד. מתי מתחילה, האם לעודד? איך אפשר ללמד את הילד להיות עצמאי. האם עצמאי הוא בהכרח גם יותר בוגר?

העצמאות מתחילה הרבה לפני גיל שנתיים הנורא... לפני גיל ההתבגרות או גיל הגיוס...

את העצמאות הראשונה רוכש הילד מרגע שהוא מתחיל להיות תנועתי - מתחיל לזחול. כאן לנו כהורים יש תפקיד חשוב - האם אנחנו מוכנים לשחרר או לא? האם אנחנו הורים חרדתיים, רודפים אחרי הילד ברחבי החדר "כדי שלא ייתקל במשהו ויקבל מכה" או האם אנחנו נותנים לו את החופש שלו תוך מתן השגחה מרחוק? נותנים לילד את המרחב להתפתח ולחקור באופן עצמאי. ללמוד מהטעויות שלו, ללמוד לחשב את הצעדים שלו - גם כשמתחיל ללכת.

מה אנחנו עושים כאשר הילד נתקל במכשול? מפנים לו את הדרך או בודקים כיצד מתייחס אל האתגר? הרבה מזה קשור לאופן שאנחנו מציגים האם קושי הוא מכשול או אתגר?

מכשול כשמו כן הוא - מכשיל אותנו, נותן תחושת כישלון. ואילו אתגר - מאתגר ומעצים אותנו. מה הרווח של הילד כאשר מתמודד בהצלחה עם האתגר? בעידוד של ההורים והתמיכה הנכונה נוכל להפוך כל קושי ומכשול – לאתגר!

אנו רוצים להנחיל לילד תחושה של הצלחה, של הישג ויכולת לכן עלינו לבטוח בילד שלנו ולאפשר לו להתקדם בקצב שלו (ולא שלנו...)

כך גם במיומנויות חברתיות. כמה אנחנו נותנים לילד להתמודד לבד וכמה אנחנו מתערבים. גם במריבות בין אחים: האם תמיד הקטן הוא הצודק? או שאולי אפשר לתווך, להציע ולתת לילדים לבחור את הדרך שמתאימה להם לפתור את הקונפליקט? האם אלימות היא באמת המוצא האחרון?

ככל שהילד גדל אנחנו מעצימים אותו ע"י חשיפה לחויות והתנסויות עצמאיות. מתחילים בקטן - לאכול לבד - גם אם בהתחלה חצי מהארוחה נמצאת על הרצפה (או כמו שאומרים אצלנו - הוא מכבד גם את החתול/כלב). הרי תחושת ההישג כשעושה זאת בעצמו היא יקרה מפז.

אפשר להרחיב את זכות הבחירה - לשאול מה רוצה ללבוש/ לאכול/לשחק ועוד. חשוב מאוד שבד בבד עם אפשרות הבחירה אנחנו עדיין צריכים להגביל את הבחירה ל-2 או 3 פריטים כדי למנוע תחושת בלבול ותסכול. אני זוכרת את הבכי של הבת שלי כשנאלצה לבחור בגדים לאירוע וכששאלתי מה קרה היא ענתה בייאוש "אני לא יודעת מה לבחור!" במצב כזה אפשר לייעץ, להציג יתרונות מול חסרונות ולאפשר לילד להפנים, ובעצם כך להעצים את הבחירה שלו היות שבחר מתוך מחשבה ולא מתוך דחף רגעי. תמיד לשבח ולחזק.

ככל שלילד יהיו יותר חוויות של עצמאות, והישג - ככה יוכל להיות יותר בטוח בעצמו וביכולות שלו.

בהמשך מעלים את הדרישות - להתלבש לבד, לנעול נעליים, להתקלח ועוד. נכון, כשאני עושה הכל לוקח פחות זמן, מספיקים יותר, אבל - איפה המקום של הילד?

יש שיאמרו, המקום של הילד? - הרי הילדים הם כל עולמנו שאנחנו מוכנים לעשות הכל בשבילם!!

אז זהו, שלא צריך לעשות בשבילם אלא להיות בשבילם.

להציע, לתווך לעודד וכשנתקלים באתגר שמעבר ליכולתם - לנחם ולהסביר שלא תמיד מצליחים וגם זה מותר.

הרי חלק מהעצמאות זה לדעת מתי לעצור. להכיר את החולשות והיכולות להיות מודעים למעשים ולתוצאות - גם אם לא תמיד יוצאות כמו שרוצים. לתת את התחושה שאנחנו כאן בשבילם גם אם אנחנו לא נמצאים בכל החלטה או בחירה שלהם.

ובנימה אישית: כשהודעתי להורי שאני מתחתנת אבי אמר לי : "אני נתתי לך את הכלים, עכשיו את תחליטי מה לעשות בהם."

תנו לילדים את הכלים והאמונה לבנות את העולם שלהם.

עצמאות שמח.

 

על הכותבת:
הילה מדהלה פרחן
יועצת ומדריכת הורים לגיל הרך
החויה במגע-האיכות בתנועה
היל"ה לגיל הרך
hilakids@gmail.com  |  050-2000245
www.hilakids.com

 


עוד באותו נושא

יוצאים לעצמאות?

רבים הזוגות במדינת ישראל בסופו של דבר מחליטים לפרק את התא המשפחתי ולהתגרש. או אז מי יוצא לעצמאות ומי נשאר בעבדות?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!