"אין לי יותר כוח לתפקד כהורה", "הורה זה תפקיד כפויי טובה", "הלוואי והייתי יכול/ה להתגרש מהילדים שלי" - האם אחד המשפטים האלו מוכר לך?

הורות זה לא משחק ילדים

כיועצת חינוכית ומשפחתית מוסמכת וכמאמנת הורים להורות מיטבית בעידן הטכנולוגי המתקדם והטובעני אני מאמינה שהורות זה לא בשמים.

לא פעם אני פוגשת בקליניקה הורים מבולבלים ומיואשים מתוצאות החינוך שלהם. משפטים כמו "אין לי יותר כוח לתפקד כהורה", "הורה זה תפקיד כפויי טובה", "הלוואי ואפשר היה להתפטר מתפקיד ההורה", או "להתגרש מהילדים".

על הורה המבקש להתפטר מתפקידו כהורה משתלטות תחושות אכזבה מהילדים, תחושות כישלון בחינוך הילדים וחוסר יכולת ומסוגלות להתמודד עם דרישות הילדים, תחושות אלה מחדדים את התסכול של ההורה ומחשבות של ההורים בינם לבינם או אמירות בינם לבין האחרים כמו "הילד מתיש אותי", אני לא מסוגל יותר", "איפה טעיתי" הם רק חלק מהאמירות והמחשבות שמלבות את תחושות התסכול.

כך בשיחת סלון בין הורים להורים סיפרה אחת האמהות כיצד משימה פשוטה לכאורה – הכנת עוגת שוקולד עם בת 12 הפך ל"סיוט" משפחתי. האם, שעשתה הכל כדי שבתה תהיה מרוצה מהכנת סופגניות למסיבה כיתתית, מצאה את עצמה מסוכסכת עם הבת, עם הבעל ועם הבת הבכורה.

איך זה קורה?

בדרך כלל, הפנטזיה של ההורים להיות "הורים מושלמים" היא אחת הגורמים ואולי הגורם העיקרי להיקלע למצבים כאלה.

כיצד נראה ה"הורה המושלם" בפנטזיה?

כזה שתמיד צריך לאהוב ולהבין את ילדיו.

כזה שאף פעם לא כועס או מתרגז על ילדיו.

כזה שחייב תמיד לשלוט ברגשותיו ולבטא אותם בשעת הצורך (אם בכלל) אך ורק באופן רגוע והגיוני.

כזה שתמיד מתחשב ברגשותיו ומצב רוחו של הילד כדי לא להגדיל חלילה וחס את תסכוליו של הילד שממילא קיימים.

כזה שאינו מפלה לעולם בין ילדיו.

ובכן, גבירותיי ורבותי ההורים: זוהי פנטזיה שקשה מאד לממש אותה ואינני בטוחה שאם אפשר היה לממש אותה שהתוצאות היו מביאות אתכם ואת ילדכם לתחושת שלמות, הבנה ואהבה.

ולכן כדי שנוכל לשרוד בתוך הדרישות האין סופיות של הילדים שלנו וגם להרגיש שאנחנו הורים מספיק טובים עלינו לשנות חלק מהמחשבות והאמונות לגבי הורותכם.

אני רוצה לעודד אתכם ולאפשר לכם לפנטז על הורות פחות מושלמת אך יעילה יותר.

אז כמה הצעות להורות יעילה?

א. תן לעצמך את הפריבילגיה להיות הורה אנושי, חי ומרגיש, אפסק לחשוב במושגים של הורה מושלם לילד מושלם, אף אחד אינו מושלם ולא בושה לדרוש קצת הבנה והתחשבות בכם.

ב. זכור שמותר להרגיש רגשות כמו כעס, בושה, תסכול וחוסר אונים גם מול הילדים, דע לקרוא לרגשות בשמם והצג אותם כשאתה חש כך. זה בסדר לומר לילד "אני עכשיו מאד כעוס וסבלנותי עומדת לפקוע, כך שנותרו לך רק 5 דקות להתלבטות......."

ג. יש להביע רגשות גם עם הם רגשות שליליים באופן ישיר וענייני בדרך שמתאימה לגיל ולאופי של הילד ולהימנע מהבעת רגשות שליליים שאינם שייכים לילד (כעסים מהעבודה או כעסים אחרים). במקרים כאלה חשוב לומר לילד משפטים כמו "חזרתי מהעבודה עצבני......."

יחד עם זאת אסור לשכוח ולגבש תפיסה או תפקיד הורה שיאפשר לעזור לילד, ועזרה לילד

א. עזרה איננה "הגנת יתר" דהיינו אפשר לילד לעשות את הדברים שהוא יכול לעשות לבדו.

ב. יש להימנע מלתקן את הילד כדי שיהיה ילד מושלם ויש לאפשר לו להציע הצעות כך שיעזרו גם לכם ההורים להוריד מעליכם חלק מהתסכול או העול במציאת פתרונות מתאימים.

ג. למדו לעודד את הילדים למצוא פתרונות לקשיים שלהם ואל תמהרו להציע הצעות. סביר להניח שלילדים יש פתרונות מהירים ולעיתים זולים יותר. ככל שנדבר איתם יותר לפני שננקוט צעדים לפתרון כך הפתרון יהיה מהיר יותר ומוצלח.

ד. ככל שתעודדו את הילדים להאמין ביכולת שלהם למצוא פתרון כך הם ימנעו מלהעמיד את הצעותיכם וסבלנותכם במבחן ההישרדות.

ה. לאחר שהילד בוחר בפתרון הנראה לו, עזור לו, לווה אותו גם אם הפתרון אינו נראה לך נכון או הגיוני.

זכרו, הורות זה מקצוע לכל החיים אי אפשר להתפטר ממנו אך בהחלט אפשר ליהנות ממנו.

 

 

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
מספר טלפון: 054-4469925, אתר: http://www.ilanasnir.co.il/


עוד באותו נושא

"של מי המיטה הזאת?" או: בעיות שינה אצל פעוטות וילדים

הירדמות במיטת ההורים, התעוררות בלילה, ילדים שלא נרדמים ועוד. קיימות אינספור בעיות שינה בקרב פעוטות...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!