בסביבות גיל שנתיים מתחיל התינוק להרגיש שהוא כבר בוגר. הוא מרגיש כל יכול. בגיל הזה הופך התינוק להיות מרדן ועקשן, ווכחן וצעקן.

מי שחושב שהרצון של ילדים לעצמאות מתחיל בגיל ההתבגרות טועה. ומי שחושב ש"תקופת המרד" היא תקופת ההתבגרות טועה גם הוא, אלא אם נתייחס לתינוקות בני שנתיים כאל מתבגרים.

 

ואכן ה"מרד הראשון" של ילדים מתרחש בגיל שנתיים לערך. גיל שנתיים דומה מאד לתקופת ההתבגרות. זהו גיל סוער ומאתגר ותחילתו של תהליך יצירת הזהות האישית המובחנת של הפעוט.

 

בלי כל הכנה מראש, הפעוט ש"רק אתמול" ינק, שכב על גבו ועל בטנו והיה תלוי בהוריו - יודע כבר ללכת, לטפס, לרוץ, לזרוק להרים לבקש, לדבר ולתקשר עם סביבתו. הוא כבר לא התינוק חסר האונים שהבכי הוא שפתו העיקרית. הוא כבר לא התינוק ש"איפשר" לכם להבין ולהרגיש שבלעדיכם הוא אינו מסתדר. הוא כבר בן שנתיים, הוא מבין מה מבקשים ממנו, הוא יודע להביע את עצמו ואת רצונותיו, הוא מרגיש גדול ועצמאי.

 

כמו בגיל ההתבגרות גם בגיל שנתיים הפעוט נמצא בשלב התפתחותי סוער, מרגש ומלא אתגרים ואפשרויות חדשות.

 

מבחינת ההתפתחות הוא נמצא בתחילתו של תהליך ל"יצירת הזהות העצמית". הילד סקרן ומתנסה כמעט בכל דבר, שכן ההתפתחות הגופנית שלו מאפשרת לו לבצע פעולות רבות ללא עזרה, הוא יכול לנוע ולגלות את העולם הוא מתחיל להכיר ביכולותיו ומגלה את נפלאותיה של העצמאות.

 

נכון שהפעוטות הם רק בני שנתיים, אך מבחינתם הם כבר לא זקוקים לנוכחות הורים או מבוגרים אחרים בסביבתם. הם מרגישים כל יכולים. הם הופכים להיות מרדנים ועקשנים, ווכחנים וצעקנים, וכדי ל"נצח" במערכה הם מביעים את התנגדותם לא אחת במקומות ציבוריים. הם אוהבים קהל. הם נלחמים את מלחמת העצמאות שלהם.

 

עצמאות? בגיל שנתיים?

אל לכם ההורים להרגיש מתוסכלים כשפעוט בן השנתיים חוזר שוב ושוב על צמד המילים הכל-כך מכעיס הורים "לא רוצה". הוא בסך הכל רוצה לגלות את אותו חלק שהפסיכולוגים מכנים 'האני' העצמי שלו. הוא רוצה לבנות את זהותו האישית, הוא רוצה להתנסות ולגלות בעצמו את הדברים שהוא אוהב, את הדברים שמהנים אותו, שמשמחים אותו. הוא בתוך תהליך התפתחותי שמוביל בסופו לחיזוק היכולת להפוך לאדם אוטונומי.

הצורך לגבש את עצמאותו ועצמיותו של הילד הוא שלב התפתחותי שכל ילד חייב לעבור. כדי שיוכל לבנות את מי שהוא, הוא חייב לעבור שני תהליכים חשובים שבסופם מבין הילד:

1. שההורים והילד הינם ישויות נפרדות.

2. הבנה של הפעוט את עצמו ומי הוא "עצמו".

כדי שהפעוט ירגיש קיים ונפרד מהוריו הוא מתנגד למה שמצפים ממנו. וכדי שיוכל לבנות את מי שהוא, הוא חייב להיות אחר ממה שדורשים ומצפים ממנו.

 

אל להורים לחשוב שהילד עושה להם דווקא, ואל להורים לחשוב שהילד חם מזג ועקשן. הסיבה האמיתית היא שהפעוט עושה זאת כדי לראות עד כמה הוא יכול לשלוט ולהרגיש עצמאי בחייו. הוא אינו מודע למה שקורה איתו והוא בוודאי לא מסוגל לתכנן יציאה למאבק עם ההורים בכוונת זדון, בכדי לעשות להוריו רע. הוא בשלב שהוא מבין הרבה יותר ממה שהוא יכול להביע את עצמו, מבחינה מילולית ומבחינה פיזית, ולכן הוא מרגיש תסכול רב כאשר הוא רוצה להתנסות לבדו  והדבר לא מצליח לו.

 

המעבר של הילד משלב הנזקקות והתלות המוחלטת בהורים לשלב שבו הוא רוצה לעשות לבד הוא שלב קשה להורים, כאן מתחיל אצל ההורים שלב שבו הם מפתחים את תחושת "ההורה הלא טוב".

כדי להימנע מפיתוח תחושת 'ההורה הלא טוב', על ההורים להבין את שלב ההתפתחות לדעת שהילד הילד מתחיל להבין כי הוא בעל אישיות עצמית משלו. הוא מזהה את שמו, מכנה את עצמו ואפילו נהנה לראות את עצמו בתמונות. מגיל זה ואילך, הוא ישאף יותר ויותר לעצמאות להיות אחראי ולהבליט כמה שיותר את רצונותיו ואישיותו.

אפשר לנצל את השלב הזה בהתפתחות הזאטוט ולהרוויח שתי ציפורים במכה, האחת לסייע לו לטפח את תחושת הזהות והעצמאות שלו והשנייה ללמד אותו ערכים כמו עזרה, שיתוף פעולה, עבודת צוות ועצמאות כמובן.

 

אני ממליצה להורים לאפשר לפעוט בעבודות הבית למשל: לעזור בבית להוציא פריטים מתוך סל הקניות, או סל הכביסה, להפריד בין צבעי הכביסה ולהכניס למכונת הכביסה, לאפשר לו לעזור בטאטוא החדר, ולאלה האמיצים יותר, וכך אני נוהגת עם נכדתי מאיה, לעזור ללוש בצק ולהכין עוגיות.

העזרה שהוא נותן תעניק לילד הרגשה שעשה משהו בעל ערך חשוב ולכם שקט נפשי והבנה שאתם הורים טובים שמודעים לשינוי שהילד עושה וזורמים בתוך השינוי נכון.

את יום העצמאות אתם יכולים לנצל לטובת העניין בדרכים הבאות: אם אתם בדרך לפיקניק תנו לפעוט לעזור לכם לסדר את הצידנית, תנו לו תפקיד במקום ההגעה כמו לחלק צלחות לכל הסועדים וכד'.

אם אתם מארגנים מסיבה בביתכם, אפשרו לפעוט לעזור בסידור השולחן והכיסאות, היעזרו בו לתליית דגלי ישראל וכל דבר שעולה בדעתכם וכמובן אינו מסוכן לילד.

 

ושיהיה יום עצמאות שמח לכל בית בישראל.

 

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
מספר טלפון: 054-4469925, אתר: http://www.ilanasnir.net/

 


עוד באותו נושא

אמא עצמאית חוזרת ללימודים!

אל תשכחי: תרצת נפוצה זו מחלה מדבקת! עצמאיות יקרות, כשפתחתן את העסק קיבלתן החלטה בין אם מודעת ומושכלת ובין אם לא...

 

עצמאות בציורי ילדים

מאבקם של ילדים להשגת עצמאות מוכר לכל הורה ולובש צורה אחרת בגילאים שונים. מה מחפשים בציורי ילדים בהקשר זה?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?