הנטייה להתרחק מההורים ולהתקרב לחברים בני הגיל היא חלק מתהליך בניית הזהות העצמית של המתבגר וחיפוש אחר עצמאות

בגיל ההתבגרות הנטייה היא להתרחק מההורים ולהתקרב לחברים בני הגיל. אך אין לראות בכך דבר שלילי. זהו פשוט חלק מתהליך בניית הזהות העצמית של המתבגר וחיפוש אחר עצמאות.

אחד המאפיינים של גיל ההתבגרות הוא החיפוש אחר עצמאות. תהליך זה מלווה בניסיונות להתנתק מההורים מצד אחד, ומצד שני הרצון העז להשתייך לחברים בני אותו גיל, ‘קבוצת השוים‘.

המתבגר שצריך לפתח זהות נפרדת, מתקשה לעשות זאת, כי הוא עדין תלוי בהוריו, ופעמים רבות רואה דברים דרך עיניהם, גם אם אינו מודה בכך, על מנת להרגיש נפרד מהם הוא מפתח ייחודיות כלשהי, שעליה יבסס את עצמיותו. זו גם הסיבה שמתבגרים מפגינים מחאה נגד ההורים ושלילה של כל מה שהם מייצגים. כך הם מרגישים שונים מההורים.

ככל שהזיקה והתלות הראשונית גבוהות יותר, הצורך במרדנות עולה, והשימוש בסממנים חיוניים להבלטת הייחודיות (כמו עגילים במקומות שונים, קעקועים בכל מיני גדלים, צביעת שיער וכו‘) גדל.

קבוצת השווים

תחליף לתמיכת ההורים כחלק מרכישת עצמאות מוצאים המתבגרים בקבוצת השווים. החברים הופכים לגורם משמעותי מאד בחייהם. קבוצת השווים הופכת להיות מעין תחליף להורים בתקופה שבה הילד מחזק את "שרירי" העצמאות.

קבוצת השווים נותנת למתבגר:

  1. תמיכה – המתבגרים מתנסים בחוויות פנימיות וחיצוניות חדשות. הצורך של המתבגר בהיבדלות והתנתקות מההורים כחלק מהתפתחות אנושית של הילד גורם לקשיים במערכת היחסים ביניהם. ההורים נתפסים כלא מבינים את המתבגר לעומת זאת, החברים בני אותו גיל מתמודדים עם בעיות דומות, ולכן  הם יכולים לספק תמיכה הדדית על ידי התחלקות בחוויות דומות ומציאת פתרונות.
  2. השוואה חברתית-  בעזרת קבוצת השווים יכול המתבגר להשוות עצמו לאחרים. הצורך בהשוואה עוזר למתבגר לעצב את זהותו העצמית. הוא מעריך את עצמו ביחס לבני גילו האחרים, משווה את ההתנהגויות שלו להתנהגויות החברתיות הנפוצות, ועל ידי כך הוא עונה לעצמו על השאלה ‘האם הוא בסדר‘?
  3. מודל לחיקוי ולחץ ולהתנסות – קבוצת השווים עוזרת למתבגר ליזום או להתנסות בדברים שלפעמים אינו חש בטוח לעשותם.
  4. מתן סטטוס, כוח וסמכות- ההשתייכות לקבוצת השוים מקנה למתבגר תחושת כוח, כי הוא מרגיש סמכות שנובעת מהסטטוס שלו בקבוצת השוים.
  5. תמיכה בצורך להתבדל מההורים- קבוצת החברים עוזרת למתבגר בתהליך ההתבדלות מההורים היא מסייעת לו בחיפוש אחר העצמי שלו.

 

בסך הכל צורך התפתחותי

למרות שהמתבגר משדק להוריו כי אין לא צורך בעזרתם, חשוב שההורים ידעו שיש להם תפקיד חשוב בעיצוב זהותו של הילד. ולערך ‘עצמאות‘ יש חשיבות רבה בהתפתחותו.

נכון, זוהי תקופה מאד קשה להורים, כי היא מלוה בהרגשה שעמדתם נפגעת. ההורים הופכים מהורים ‘כל יכולים‘ להורים מותקפים, נעלבים מצטדקים וכו‘.

זה הרגע בעיני של ההורה להיזכר במהות שלו כהורה ולהתבונן במצב בעיניים אחרות בעיניים של הורה שרוצה להוביל את הילד לעצמאות מושכלת. הורים המרגישים מותקפים, נעלבים או כל תחושה שלילית אחרת חייבים לעזור אחד לשני לשנות את ההרגשה משלילית לחיובית במקרים כאלה עבודות צוות של זוג הורים מחזקת את היכולת להתמודד ביתר קלות עם בעיות ותסכולים שילדים מעוררים. המקרה שלנו, במקום להרגיש מותקפים תנסו להרגיש ‘חומת ההגנה‘ של ילדיכם, אל תנסו לשנות את דרכו של הילד כשנקודת המוצא שלכם "אנחנו בבעיה והילד צריך להבין שכך לא מתנהגים" אלא, צאו מנקודת הנחה שלילד קושי, הילד מתמודד עם אתגרים מובילי התפתחות שיובילו אותו בסופו של דבר ל"עצמאות". ומי אם לא ההורים יכול לעזור לו? שינוי נקודת המוצא עושה את ההבדל. אין לי ספק שאם תחשבו שאתם משמשים "כחומת מגן" תגיבו בדרכים מקדמות תהליך. ברגע שתרגישו פחות פגועים ופחות נעלבים תוכלו ליצור קרקע פורייה לפיתוח אווירה נעימה בבית שגדלים בו מתבגרים.

חשוב שההורה יידע שלמתבגר אין כוונה לפגוע בהם, הרצון להיפרדות מחבל הטבור של ההורים והשאיפה ל "עצמאות" הם צורך התפתחותי חשוב ביותר, שלמתבגר אין שליטה עליו, התנהגותו נובעת מבלבול וחיפוש דרכים לבניית זהותו ובטחונו העצמי ועל ההורים מוטלת האחריות לאפשר לו התבגרות.

אם יאפשר ההורה למתבגר להתבטא ולהתנסות מבלי להיפגע, מבלי לנסות להשתלט עליו בכוח או לדכא את ניסיונותיו, שניהם ייהנו בבוא העת מפירות העצמאות של המתבגר.

 

כדאי לנסות

כדי להביא את היחסים בין הורים ומתבגרים למצב נוח ולשיתוף בחוויות אני מציעה:

  1. שתפו את המתבגר בקושי שלכם- ספרו לו מה קשה לכם כשהוא עונה בחוסר סבלנות, ספרו לו איך אתם מרגישים כשהוא מרים את קולו ופותר אתכם בתשובות שאינן מספקות.
  2. שימו לב כיצד אתם נוהגים להתעניין בו- האם אתם שואלים שאלות בדומה לחקירה משטרתית? האם אתם שואלים שאלות, ויודעים את התשובות מראש? האם אתם נותנים זמן לענות על השאלות? חשוב מאוד לשנות את דפוס ההתעניינות כך שהמתבגר יבין כי מתעניינים בחייו ולא חוקרים אותו.
  3. בהזדמנות, על כוס קפה, אני מציעה לכם לבדוק אם המתבגר, מתי לדעתו נוח יותר שתשאלו אותו שאלות. תנו לו הרגשה שאתם רוצים ללמוד ממנו איך הוא היה רוצה שהיחסים ביניכם ייראו.
  4. תנו לו הרגשה שאתם סומכים על שיקול דעתו. אתם יכולים לשתף אותו בחששות שלכם לגבי החברים שאיתם הוא יוצא, על המקומות בהם הוא מבלה, ויחד עם זאת הקשיבו למה הוא אומר ותנו לו הרגשה שאתם סומכים עליו.

 

מדברי הרב שלמה קרליבך

הדרך הכי טובה לשמור על ילדיך שתמיד יהיו שמחים, בריאים, חיים, זה כאשר ההורים תמיד יהיו שמחים.
ילדים ממש צריכים שהוריהם יהיו מלאים בשמחה. שמחה של הורה זה כמו חומה מסביב לתינוק.

 

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר:
"משפחה במחשבה תחילה"
מספר טלפון: 054-4469925, אתר: http://www.ilanasnir.net/

 


עוד באותו נושא

מי שולט/ת???

כמה שליטה יש לתינוק שלנו על החיים שלו? איך נוכל להתחשב בצורך שלו לחוש שליטה במתרחש ומה זה תורם

בית זו דמוקרטיה?

ברוח הבחירות שהיו ויום העצמאות שבפתח, אני רוצה להתייחס לשאלה האם התנהלות משפחה היא דמוקרטית?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?