חתירתם של מתבגרים לעצמאות והתהליך שהם ואנחנו כהורים צריכים לצלוח במעבר בין ילדות לבגרות

גיל ההתבגרות הוא גיל מתעתע. מצד אחד המתבגרים שלנו זועפים, קשוחים, רק החברים שלהם מעניינים אותם והם מסתגרים בפעילויותיהם רוב היום. מצד שני הם עדיין זקוקים לא פחות לתמיכה שלנו, להכוונה ולגבולות וכן, אפילו לפינוק – גם אם הם עוברים אותנו בגובה.

גיל ההתבגרות עוסק כולו בעצמאות, בגיבוש הזהות העצמית של המתבגרים והמעבר מילדים קטנים ונזקקים לבוגרים עצמאיים ונפרדים. לאורך שנים נהוג היה להאמין כי גיל ההתבגרות מאופיין בסערה רגשית ומשבר יחסים עם ההורים, אך כיום ידוע שקביעה זו אינה בהכרח מדויקת: שליש מהמתבגרים בלבד חווים התבגרות סוערת ומלאת משברים ועימותים, שליש מהם מאופיינים בהסתגלות חלקה עם תקופות ביניים קשות יותר ושליש מבני הנוער זוכים להתבגרות רציפה המאופיינת, בסך הכל, בביטחון עצמי ויחסים תקינים עם ההורים.

זהו תהליך מתמשך. במשך השנים פוגש הילד מודלים שונים המשפיעים על אישיותו כגון הורים, מורים וחברים. במהלך גיל ההתבגרות עומדת בפניו המשימה לגבש זהות יציבה בהתבסס על מפגשיו עם כל אותן הדמויות איתן הזדהה. תהליך זה של גיבוש הזהות מאפשר לבן הנוער לזהות את תכונותיו הקבועות ונטיותיו וגם לזהות מתי וכיצד הן באות לידי ביטוי (למשל, "אני די עצלן בבית אבל עם חברים אני ממש עוזר ותומך"). בתקופה זו מסוגל המתבגר לבחון לעומק אמונות, תפיסות ועקרונות ואת התאמתם לרגשותיו וסגנונו האישי.

תהליך גיבוש הזהות עשוי להיות מורכב, במיוחד כאשר סביבתו של המתבגר מונעת ממנו לפתח עצמאות ונפרדות מהוריו. במקרים אלו עשוי המתבגר להיכנע ללחצים ולוותר על גיבוש זהותו הייחודית או להקלע למצב של בלבול זהות וחוסר יכולת לזהות את נטיותיו והעדפותיו.

נכון, אתם אלה שהאכלתם, חיתלתם, הלבשתם, הרדמתם, הסעתם לחוגים ולא ישנתם בלילות, אבל בגיל ההתבגרות יש להניח שיעדיפו לבלות עם חבריהם בכל רגע נתון ובילויים משפחתיים או סתם תקשורת בסיסית עם בני משפחה ידחקו לתחתית סדרי העדיפויות שלהם.

זה אולי מתסכל, מפחיד ומלחיץ אבל מה שנדמה כמו התרחקות ביחסים היא תהליך טבעי ואף חיוני. באמצעות הזדהות עם בני נוער אחרים, מבסס המתבגר את עצמאותו ונפרדותו מההורים ומתרגל מיומנויות חברתיות חשובות שישמשו אותו בחייו הבוגרים.

למרות שמבחוץ נראה כאילו בני נוער מעדיפים בצורה מוחלטת את החברים על פני ההורים, עדיין להורים תפקיד משמעותי מאד עבורם. החברים אולי משפיעים עליהם ביותר בעניינים יומיומיים כגון טעם מוזיקלי או סגנון לבוש, אבל כשזה נוגע להחלטות המשמעותיות, עדיין לדעתם של ההורים המשקל הרב ביותר. לתחושת ה"גב" והביטחון שהנוכחות ההורית מספקת אין תחליף עבור המתבגרים ולכן גם אם זה לא נראה כך, המסגרת המשפחתית עדיין חשובה מאד בשבילו, גם אם דלת חדרו נטרקת רוב שעות היום ואת הסודות וההתלחשויות הוא שומר לחברים שאתם אפילו לא יודעים מי הם.

למרות השינויים הרבים החלים בגופו ובעולמו, המתבגר עדיין זקוק לנו כהורים כפי שהיה זקוק לנו בילדותו: נוכחות יציבה ותומכת המאפשרת לו מידה מסוימת של עצמאות אך בו זמנית מציבה גבולות המגנים עליו ומספקת חום וביטחון בתקופת גיל ההתבגרות.

 


עוד באותו נושא

עצמאות לילדים בכיתה א' מתי ואיך?

מתי יתחיל הילד שלי להיות עצמאי? עד מתי עלי להכין עבורו את הילקוט כל ערב והאם באמת עלי מוטלת האחריות הזאת גם מטעם בית הספר?

יום עצמאות בטוח

מדי שנה נפגעים עשרות ילדים ביום העצמאות משימוש בתרסיסי שלג, זיקוקים, מנגלים ושיפודי עץ

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?