אחרי פורים

דברים מהלב:

שלום ילדים,

חג הפורים מאחורינו ואצלי החג עבר בכייף, בשמחה עם הרבה הופעות ומפגש עם אלפי ילדים ברחבי הארץ וסוף סוף לא הייתי המאופר היחיד ברחוב וזה היה כייף לראות כל כך הרבה ילדים ומבוגרים מחופשים בשלל תחפושות, שלל צבעים והרבה חיוכים וצחוק אמיתי.

ביום שישי האחרון, הופעתי בקרית טבעון בצפון הארץ. תמיד אני אוהב להגיע הרבה זמן לפני זמן המופע שלי וכשנסעתי צפונה פתאום הבנתי מחדש כמה שהארץ שלנו יפה כי שמתי לב שהאביב הגיע והכל ירוק ופורח וכשעצרתי את הרכב בצד הדרך מצאתי את עצמי בשדה של רקפות סגולות ועוד הרבה פרחי בר יפיפיים.

עברנו חג פורים אביבי שהשמש החמה והנעימה עשתה טוב לכולנו וזה הזמן לנצל את זה שיש הרבה שלג בחרמון והנהרות והנחלים בתקופה זו בשיא זרימתם, גם הדרום פורח ומלבלב אחרי הגשמים ותבקשו מההורים שימצאו את הזמן לקחת אתכם לראות את כל היופי שיש בארץ שלנו ותזכרו דבר אחד – פרחי הבר, מקומם בטבע ולא באגרטל בבית.

אם אתם נוסעים לטיול תשמרו על פרחי הבר ואל תקטפו אותם כדיי שאלה שיגיעו אחריכם גם יוכלו ליהנות מהצבעים והיופי הפראי שיש בטבע. הפרחים משמשים גם כבית ומסתור לבעלי חיים רבים ולכן נשמור על כל מה שיש לנו ולמזכרת אפשר לצלם ולשמור את זה במחשב ולא על השולחן בסלון...

השבוע חזרתם מחופשת הפורים וממש בקרוב תצאו לחופשת הפסח. תנצלו את הימים עד החופש ללימודים, לחוגים, להכין שיעורים ולהתכונן למבחנים.

מאוד חשוב להתרחק ממעשי אלימות שמתרחשים לצערי מידי יום בגני הילדים ובבתי הספר, בחוגים, בגינה ובמקומות נוספים. יש למגר את התופעה הרעה הזאת מאתנו. אלימות לא חייבת להיות פיזית. גם אם מחרימים ילד כלשהו בכיתה, זה גם סוג של אלימות ולצערי אני שומע הרבה סיפורים על כך שמחרימים מכל מיני סיבות מטופשות ילדים כאלה ואחרים. אתם בטח לא תרצו להיות במקומם אז אני משאיר לכם חומר למחשבה...

שבוע טוב,

מאיציק הליצן

פינת המעשה הטוב

השבוע אספר לכם על מסעדת מסה בתל אביב שתרמה משלוחי מנות לילדים המאושפזים בבית החולים שניידר בפתח תקוה, ששם אני משמש כליצן רפואי. הם העמיסו את האוטו שלי בכל טוב שגרם לילדים ולהורים להיות שמחים ומאושרים בחג הפורים.

זה הזמן להודות לכל אותם גופים ואנשים פרטיים אשר הגיעו ותרמו ברוחב לב בבית החולים במהלך כל ימות החג.

זה חימם את הלב לראות כמה אנשים רגישים ומוכנים לתת מעצמם למען הילדים החולים.

פינת המכתבים

שאלה: לאיציק הליצן שלום, קוראים לי גל ואני בת 10 ויש לי בעיה רצינית עם אמא שלי. יש לי גבות מלאות שערות ואני רוצה ללכת לקוסמטיקאית לסדר גבות כי כולם צוחקים עליי וקוראים לי בשמות "חד גבה" וזה מאוד מפריע לי. אמא שלי לא רוצה לשמוע על כך וטוענת שעדיין מוקדם ושאני אחכה עד לבת המצווה שלי בעוד שנתיים. אני לא יודעת מה לעשות, זה מאוד מפריע לי וגורם לי להיות עצובה. אולי יש לך רעיון מה לעשות? עזור לי דחוף!

תשובה: לגל החמודה, אני בהחלט מבין אותך ואת המצוקה החברתית שבה את מצויה. לצערי אני לא מכיר את הורייך ולא יכול לדבר איתם על כך כי לכל הורה יש את הדרך שלו בחינוך ילדיו. מה שכן אני יכול להציע לך ואל תחכי עם זה, תיגשי ליועצת בית הספר בדחיפות, תדברי איתה על המצוקות שלך. אני בטוח שהיא תמצא את הדרך לעזור לך ובמידת הצורך, יש לה את הסמכות גם לזמן את הורייך לשיחה וכך אני בטוח שהבעיה תבוא על פתרונה בצורה הטובה ביותר. בהצלחה!

ההמלצה השבועית

השבוע אמליץ לכם על "ספר הסנדוויצים" שכתב השף "אביב משה" שמוכר לכולנו מתוכניות טלוויזיה רבות.

הוא הוציא ספר שבו הוא מראה לכולנו אפשרויות רבות של ואיך להכין סנדוויצים עם דברים שיש לנו בבית, איך לקשט את הסנדוויץ ולעשות אותו גם טעים וגם יפה לעין.

כולנו לוקחים סנדוויצים לבתי הספר או לעבודה ותמיד כייף שאפשר לגוון את הסנדוויץ היומי שלנו ושכל החברים מסביב יקנאו.

היום אנו מחוברים לסנדוויצים כעניין שבשגרה עד כדי כך שאפילו שפתנו משופעת בו. לילד האמצעי אנחנו קוראים ילד סנדוויץ ובעיניי, כמובן שפר עליו מזלו מכולם. יש לנו עוגיות סנדוויץ, גלידת סנדוויץ, הלוא היא הקסטה, ואפילו בברכת אוהב הסנדוויצ‘ים.

אני מאחל לכם יצירה מהנה של שכבות מעניינות, טעימות ומספקות עם כל אחד ואחד ממתכוני הספר – בתיאבון!

הבדיחה השבועית

מורה: יוסי, תוריד את הרגליים מהשולחן! אתה לא בבית!

יוסי: סליחה?! גם בבית אני שם רגליים על השולחן!

המורה: ומה אמא שלך אומרת על זה?

יוסי: יוסי, תוריד את הרגליים מהשולחן! אתה לא בבית הספר!