האם לדבר עם ילדים על החטיפה?

ראשית, אני חושבת שילדים צעירים (עד גיל 9-10) כלל לא צריכים להיות חשופים למידע הזה. (באופן כללי לילדים, רצוי שלא יהיו חשופים לחדשות שכן אין בהן שום דבר בונה, מחזק ומעצים ועל פי רוב החדשות הן מגמתיות להעצמת הרע/הכואב/השלילי).

שנית, אם הילדים כבר נחשפו - יש לומר את האמת.

וגם כשאומרים את האמת, עדיף להישאר נאמנים לשאלה ולא להרחיב מעבר, וכדאי לשים לב שבתשובתנו אנו לא מייצרים חרדות נוספות.

למה הכוונה?

אם הילד שואל "למה עשו את זה?" אין צורך להיכנס לכל היסטוריית הסכסוך הישראלי פלסטיני, אפשר לומר שאנו לא יודעים (כי אנו באמת לא יודעים, יש לנו רק השערות). ואם הוא שואל מתי הם יחזרו - גם כאן לומר את האמת, שאנו לא יודעים, ושאנו מקווים שהם יחזרו מהר.

ילדים יכולים לגלוש מהר מאד גם למקומות אישיים, למשל "האם אפשר לחטוף אותי"?

אם נשאלות שאלות כאלו, אני ממליצה להחזיר את השאלה לילד, ולשאול אותו "מה אתה חושב, אפשר לחטוף אותך"? זה יכול ללמד אותנו המון על החששות של הילד וגם על החוסן שלו.

בכל מקרה, לשאלות כאלו רצוי לפנות זמן ולא לענות עליהן כבדרך אגב.

יש לשים לב שאנו לא מעמיסים מידע/רגשות על הילד.

יש להיות מציאותיים ולא ליצור מידע שווא ולהבטיח הבטחות שאין לנו שום ידע לגבי היכולת לממש אותן.

ותמיד תמיד לאפשר לילד לבטא את חששותיו, גם באופן רגשי וגם באופן מילולי.

ומי ייתן ושלושת החטופים ימצאו במהרה בריאים ושלמים.

על הכותבת:
יעל עיני,
מלווה ומנחה הורים בדרך ההורות.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il , טלפון: 050-6655905
אתר:  http://beaparent.co.il/