תנועה והסוואה

החומרים לניסוי

מספריים

עיפרון וצבעים

לוח שקוף

חבר או בן משפחה

אופן הניסוי

• בוחרים דגם (קוים, נקודות, כתמים או שילובים שונים) ומדפיסים את הדגם הנבחר בשני עותקים.
• מכניסים את אחד העותקים המודפסים למדפסת, ומדפיסים עליו את דף הדמויות. קיבלתם דמויות של חיות עם דגם גרפי? גזרו את החיות על פי הקווים והשאירו "זנב" - מלבן צר ומוארך שישמש כידית.
• מניחים את דמות בעל החיים על דף הרקע ומכסים את הדף בלוח השקוף (המיישר את קצות הדמות כנגד הרקע).
• מתרחקים מהדמות למרחק של שני מטר בערך. האם מצליחים לראות את החיה כאשר מחזיקים את הדף במרחק של כשני מטר מהעין?
• אחד מהמשתתפים מזיז את החיה בעזרת הידית האם מבחינים בחיה?

אפשרויות נוספות:

• מזיזים את דמות בעל החיים במהירויות שונות האם מהירויות התנועה משפיעה קלות ההבחנה בדמות?
• צובעים את הדגם בשילובי צבעים שונים. האם שילוב צבעים מסויים בדגם מקנה הסוואה טובה מהאחרים?
• בוחרים דגמים שונים ובודקים האם דגמים מסויימים מקנים "הסוואה" טובה יותר?
• צובעים כמה ממרכיבי הדגם של דמות בעל החיים בגוונים המתאימים לרקע בעוד שמרכיבים אחרים צובעים בצבעים המנוגדים מאד לרקע. על פי איזה עיקרון מתרחשת במקרה זה ההסוואה? ומהו השילוב היעיל ביותר להסוואה בדרך זו?

הסבר מדעי

הסוואה בבעלי חיים הינה אמצעי להעלמות בעל החיים מעיני רואיו, בדרך כלל להגנה או התקפה. היעלמותו של בעל החיים מבוצעת על ידי שלילת הדברים שבגללן הדמות מזוהה ומובלטת על רקע מסוים. דרכי ההסוואה יכולות להיעשות בכמה דרכים:

התאמת הצבע לרקע - טשטוש הגוף של בעל החיים על ידי התאמת צבעו לרקע. תופעה זו שכיחה מאד בעולם החי. אצל פרפרים מסוימים, למשל, בעונת היובש, יוצרות הכנפיים דימוי של עלים מקומטים נובלים. צבעם משתנה בהתאם לסביבה. ההסתגלות המושלמת ביותר לצבע הסביבה מושגת כשהחיה אינה נעה והיא מצויה בעמדת קיפאון במקום אחד. ידועים בעלי חיים שהם חסרי תנועה במשך היום ואינם פעילים אלא בלילה. חלקם נשארים במקומם במנוחה, לכאורה גלויים לעיני כל, ובפועל נעלמים מהעין, משום התמזגות צורתם עם צורת הרקע.

טישטוש התבליט - הסוואה זו מבוצעת על סמך העקרון האופטי של היפוך האור והצל: החלק הגבי של החיה, שקרני האור נופלות עליו, נעשה כהה ונראה כשרוי בצל, ואילו הבטן מבריקה כאילו היתה מוארת: על ידי כך מאבד הגוף את עיגוליותו, או בליטותיו, ומתקבלת מעין דמות שטוחה. עקרון זה פועל בגוונים מדורגים של צבע. הריסת הדמות התלת-ממדית מתאפשרת גם באופן אחר: תבניות מורכבות לסירוגין מסימנים שחורים או לבנים (נקודות, קווים, ריבועים - כמו בצבוע) נראות ממרחק מסויים, כתוצאה מהתמזגות רישומי הסימנים, כבעלות גון אפור אחיד: הגון יראה כהה יותר או בהיר יותר בהתאם ליחס הכמותי שבין הסימנים השחורים ובין הסימנים הלבנים.

שבירת מראה הצורה או הצבע - עיקרון הסוואה זה מתקיים כתוצאה מכך שכמה ממרכיבי תבניות הגוף מתאימים בגוניהם לרקע, ואילו אחרים מנוגדים לו מאד: בתנאים אלה מתמזג חלק מגוף החיה עם הרקע, בעוד שחלקים אחרים מתבלטים ביותר: כתוצאה מכך נהרס מראה הצורה האופיינית של החיה, ובמקומה העין מבחינה במספר גופים שונים זה מזה, שאינם מעוררים את הרושם הנכון. ההסוואה בהתאם לעקרון זה יעילה ביותר כשהגוונים של החלקים השונים של התבנית, הסמוכים זה לזה מנוגדים זה לזה ביותר, למשל קווים שחורים מאד על רקע בהיר במדבריות.

הניסוי באדיבות מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים