כל השעות ביום זהות באורכן, אבל בין הילד אותו אוספים ראשון מהצהרון, לבין הילדה שנותרת אחרונה בכל יום, הזמן כמו עומד מלכת. הספר "אמא עובדת עד מאוחר" מתאר בחן וברגישות את געגועיה של ילדה כזו ואת חלומה על היום בו אמה תצליח לצאת מוקדם יותר מהעבודה.
אמא של עלמה עובדת עד מאוחר.
בין הצעצועים לגעגועים היא סופרת את הדקות, וחולמת על היום שבו אמא תצליח לצאת קצת יותר מוקדם מהעבודה.
באיזון עדין בין רגשות אשם להבנת נפש הילד, מתארת מאיה פיינהולץ־קליין ברגישות את הדקות מורטות העצבים בדרך למפגש היומי, המאוחר, בין האם לבתה.
היא כותבת מתוך נקודת המבט של ילדיה, אלו שחיכו עוד כמה דקות בצהרון, כשהיא, כמו כולנו, הייתה תקועה בפקקים.
מאיה פיינהולץ־קליין היא אמא לשניים, פסיכולוגית קלינית, כותבת גם למבוגרים, ועובדת עד מאוחר.
נרקיס שחף היא מאיירת, בעלת מותג על שמה למוצרים מאוירים העשויים מאבק פיות.
זהו ספר ביכורים לשתיהן.
עוד באותו נושא
ספר מרגש ומעשי המתובל באיורים מקסימים ועשרות צילומים צבעוניים.
במרוץ החיים בו אנו מצויים כיום, אמהות רבות הן נשות קריירה שמגיעות מאוחר לקחת את ילדיהן מהגן ומהצהרון. למעשה, במאה ה- 21 אבות רבים חולקים את ההורות עם האמהות ולוקחים את ילדיהם מהגן, וגם הם מוצאים את עצמם לעיתים מאחרים לעשות זאת...
עבור ילד, להישאר אחרון בגן יום אחרי יום, לראות את ההורים של כל חבריו מגיעים לאסוף אותם ולספור את הדקות כל פעם מחדש עד שאמא/אבא יגיעו זה בוודאי לא קל.
זה רעיון מעולה לקרוא לילד ספר שיסביר את הכורח של ההורה לעבוד עד שעה כזו, שייתן מענה לשאלות כמו האם ההורה מתגעגע לילד כשהוא בעבודה והאם הוא חושב עליו כשהוא מאחר או ששכח אותו חלילה בגן, ושייתן לילד תמיכה רגשית וחיזוק שיגרום לו להפנים את העובדה שההורה אוהב אותו מאד על אף האיחור.
לצערי, הספר "אמא עובדת עד מאוחר" לא מצליח לתת את התמיכה הזו, ומלבד האיורים המקסימים ומלאי הרגש של נרקיס שחף כל השאלות הנ"ל נותרו בעינן גם עם סיום הקריאה בו.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...