על חומריות ובזבזנות

ילדים חשופים יותר לנעשה בעולם באמצעות טכנולוגיות מתקדמות והקולות שהם שומעים בבית נטמעים בקולות שנשמעים מחוצה לו.

כדי לסבר את האוזן, מחקרים מראים כי ילד ממוצע צופה ב-20,000 עד 40,000 פרסומות בשנה. מגיל 6 חודשים הוא מסוגל להבחין בלוגו של חברה, בגיל שנתיים הוא מסוגל לפתח נאמנות למוצר, ובגיל שלוש (עוד לפני שהוא יודע לקרוא) הוא מתחיל לדרוש מוצרים ממותג מסוים.

יש לזכור שילדים לא מבדילים בין תוכנית טלוויזיה ובין פרסומת, ומשוכנעים ב"אמת" הנראית לעין, מפרסמים מכירים את המצב ומנצלים את הפוטנציאל הטמון בכח הקניה של הילדים. הם מודעים לגורם הנדנוד של הילדים ולהשפעה, שיש להם על הוצאות הבית השוטפות - מקניית משחת שיניים ועד לקניית צעצוע ובגד.

בעידן הטכנולוגי המתקדם הורים סובלים ממחסור בזמן – שכן הם נדרשים לעבוד יותר, יש פחות זמן להקדיש למשפחה, לבן/בת-הזוג, לילדים, לחברים ולדברים שעושים את החיים יותר נעימים. העבודה היא "הכל". ההורים ש"נגזר" עליהם לבלות פחות עם ילדיהם מנסים לפצותם בכסף ובמתנות על חשבון יחס וזמן משותף. הילדים ממלאים את הזמן הפנוי בצפייה לא מבוקרת בטלוויזיה ובמחשב ונהנים מ"שטיפת-מוח" בלתי פוסקת של המפרסמים.

איך לצאת מה"פלונטר"?

ראשית כדאי שההורים יבררו עם עצמם איזה ערכים הוא רוצים להקנות לילדים בנושא הכסף. ברגע שהערכים יהיו ברורים אפשר יהיה לכוון את באי הבית לקניות נכונות ומושכלות.

לפניכם כמה עצות ‘עשה‘ שיענו על השאלה, איך לגדל ילדים פחות בזבזניים?

1. לא לפצות את הילדים בכסף ומתנות. במקום זה מומלץ לבלות יותר עם הילדים, לתת להם יותר תשומת לב, לשחק איתם במשחקים, לצאת איתם לטיולים או למפגשים עם חברים.
   
   
2. אין צורך לגרור את הילדים כל פעם שההורים יוצאים לקניות בקניון. בדרך כלל ילדים הם חסרי סבלנות להסתובבות, הפיתויים העומדים בפניהם גדולים והמשפט "אמא תקני לי..." הופך למטבע לשון שהורים רבים לא עומדים בו. לכן מומלץ להשאירם בבית. 
   
   
3. חשוב ללמד את הילד כבר מגיל קטן ערכו של כסף מהו. לכל ההורים שרוצים לתת לילדים הכל וחושבים בטעות שאם יקנו ויקנו, הם יפתחו את הילדים, יספקו להם ידע ועוד, אני ממליצה להפוך לקונים חכמים. קנו במינון הנכון ורק מה שצריך . קבעו מראש מה קונים ושתפו את הילדים בהחלטה. מסע הקניות צריך להיות קצר וממוקד.  
   
   
4. חוסר הערכה לכסף נקנה אצל ילדים כבר בפתיחת החסכון הראשון אז מלמדים אותם שיש להם כסף משלהם. ילד לא צריך לדעת על תוכניות החסכון שפתחתם עבורם בבוא העת תחליטו לאיזו מטרה ישמש אתכם הכסף (אולי תקלעו למצב שהכסף יידרש לעניינים אחרים או לחלוקה בין יותר ילדים). 
   
   
5. יש לדבר עם ילדים על כסף ולחנך לצרכנות נבונה כבר מגיל 3 אז הילד מבין את מושגי המעט והרבה.
   
   
6. חשוב מאוד לעזור לילדים להבין את הקשר בין עבודה לכסף. הם רואים את הכסף יוצא מ"קיר", רואים שניתן לקנות באמצעות כרטיס פלסטיק ולא מבינים את הקושי בהשגת הכסף.
   
   
7. דמי כיס צריכים להיות מבוקרים הילד בצעדיו הראשונים צריך לשתף את ההורים ברצונות שלו ובכך לכוון אותו לשימוש נכון בכסף.
   
   
8. חשוב שההורים יידעו מה עושה הילד עם הכסף שעומד לרשותו ולהגביל את השימוש בו על-פי הכוונת ההורה עד לשלב שבו אפשר יהיה לסמוך שהילד עושה שימוש נכון בכסף.
   
   
9. דמי כיס הם חשובים, אם הם תורמים לחינוך לחיסכון ולתכנון הוצאות. כשילד מקבל סכום מסוים ומבזבז את כולו ביום אחד, ואז בא לבקש עוד וההורה נותן, אין בזה שום ערך. כדאי להתחיל עם הנוהג הזה מרגע שהילד מסוגל לחשב עודף.

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת זוגית, משפחתית וחינוכית מוסמכת
מומחית בהדרכת זוגות, הורים וחינוך ילדים
טלפון ליצירת קשר למפגשי ייעוץ והדרכה 054-4469925
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
http://www.ilanasnir.co.il/