מעברים מסגרות וכיתה א

הכדור נזרק אליכם וכעת השאלה היא האם אתם ההורים אחראיים בלעדיים לפנאי ולשעשוע של הילד? כיצד תלמדו את הילד לתפוס את השיעמום – כאומללות או כהזדמנות?

בכל אסיפת הורים ראשונית לפני פתיחת שנה"ל, אני מספרת להורים שעליהם להצטייד בשק גדול של ציוד מתכלה: עפרונות, מחקים, מספריים, מחדדים ועוד...

האם אנחנו ההורים מוכנים לתת יד לעניין ולהוביל את הילד 12 שנים למצב כל כך מתסכל ולפעמים ללא דרך חזרה?

הוא דורש יותר גירויים, עניין, או אולי הגענו לנקודה שאי אפשר להתחמק ממנה וחייבים לחזור לעבודה. מצאנו את המסגרת המתאימה לו, והנה מגיע היום הראשון...

אנחנו רוצים שהילד שלנו יחשף לחויות חושיות, מוטוריות, קוגנטיביות ורגשיות שדרכן יוכל לצמוח. אבל עם כל השפע סביבנו ועם כל הסיפורים...

המחשבה, שאפשר לעבור את החופש הגדול במינימום עימותים ומריבות עם הילדים, נראית לא הגיונית. אבל הנה לפניכם כמה רעיונות

עדי מספר: "בסוף כתה א' אבחנו אותי אחרי שבמשך כל השנה לא הצלחתי ללמוד לקרוא, והמורה שלי טענה שאני ילד מפגר...