דאגות וחששות אצל הורים חדשים

יחד עם השמחה והאושר, להולדת התינוק החדש מצטרפים גם רגשות ותחושות של אחריות גדולה, דאגות, חששות ופחדים, כל הורה ומידת הדאגה והחשש שלו.

אני זוכרת את הנסיעה הראשונה הביתה מביה"ח עם אחת מבנותיי. פתאום, לרגע אחד, פחדתי לנהוג, מה יהיה אם בגללי תקרה תאונה והיא תפגע? עכשיו זו לא רק אני, אלא אני ובתי.

אולי תוכלו להזדהות עם חלק מן המשפטים הבאים:

מה אם היא תדבק במחלה?

מה אם הוא מפגר בהתפתחותו?

מה אם יתגלגל במדרגות וישבור את הראש?

מה אם הוא לא יסתדר בגן?

מה אם היא לא תהיה תלמידה טובה?

מה אם יקרה לה משהו בבית הספר?

מה אם לא יחזור הביתה בשלום מהפעילות בצופים?

מה אם הוא יהיה לבד ללא חברים, לא אהוב ולא מקובל?

מה אם תתנסה במין לא בטוח ותחלה או תכנס להריון?

מה אם ייגרר להתמכרות לאלכוהול או סמים?

מה אם לא ימצא כלה או שיביא הביתה כלה לא לטעמי?

מה אם יתחתן והנישואין לא יעלו יפה?

ואפשר להמשיך את הרשימה עד אין סוף, נכון....?

אז מה לעשות ואיך להתמודד עם החששות והדאגות המציפים אותנו ביומיום?

איך להישאר ברוגע, בשלווה או לפחות לנהל עצמנו, כך שנוכל להמשיך לתפקד כהורים וכאנשים ולא שהדאגות והחששות ינהלו אותנו?

1. קבלו את עצמכם עם הדאגה והחשש!

זה ממש בסדר, לגיטימי, מקובל ונורמאלי לדאוג ולחשוש. הדאגה והחשש הינם נחלת כמעט כל ההורים. אל תתנגדו לכך וגם אל תבקרו או תשפטו את עצמכם על כך. ההתנגדות לכל דבר רק מציפה את הדבר שוב ושוב. הטוב ביותר שהינכם יכולים לעשות זה, להיות מודעים שיש בכם דאגה או חשש כעת. אמרו זאת לעצמכם: "יש בי דאגה כעת, יש בי חשש עכשיו..." ללא שיפוטיות או ביקורתיות בעניין, בלב נקי. אמירה זו תאפשר לכם לגלות כי מלבד הדאגה והחשש יש בכם גם דברים נוספים כגון: אמון, בטחון, שחרור.

2. מקור הדאגה והחשש בעתיד – הם עוד לא קרו!

אין להם שום בסיס במציאות הנוכחית, כאן ועכשיו.

"מה אם" "מה יהיה" אלו משפטים עתידיים ואינם נחלת ההווה כלל וכלל.

3. התמקדו בהווה!

פיזית, עצמו את עיניכם, מקדו את תשומת הלב בנשימתכם.

שאלו את עצמכם מה עכשיו קורה ועכשיו ועכשיו...

מה לא בסדר בעכשיו?

מה הבעיה בעכשיו?

וכל פעם שהמחשבה או הדיבור הפנימי נגררים לעתיד: (עכשיו היא כך) "וזה יכול ל...", "ואולי הוא..." עיצרו, קחו עוד נשימה, התמקדו בנשימה ושאלו שוב: "עכשיו ורק עכשיו מה נוכח?"

4. הבינו כי אין לנו שליטה על הקורות סביבנו, אלא רק על מעשינו והתנהגותנו.

אנחנו לא יכולים לשלוט במזג האויר, בחילופי העונות, בכלכלת המדינה, בדיוק כפי שאנו לא יכולים לשלוט בנהיגתם והתנהגותם של אנשים אחרים מלבדנו. אנחנו לא יכולים לשלוט על איזו כלה בננו יביא הביתה, באם ביתנו תצרוך אלכוהול, באם בננו יהיה אהוב ומקובל ואנחנו לא יכולים לשלוט באם בתנו תכנס להריון לא מתוכנן...

אנחנו כן יכולים לשלוט באם אנו צורכים אלכוהול או סמים, לאיזה בי"ס אנו שולחים את ילדינו, בבחירתנו את אזור מגורינו, בסוג המזון שאנו קונים, בחינוך המיני שאנו נותנים וכו‘.

אנחנו יכולים להסכים או לא להסכים עם התנהגות כזו או אחרת, להסכים או לא להסכים עם מקרה כזה או אחר, אך בתכל‘ס, בשורה התחתונה, אין לנו שליטה עליהם. הם קורים או לא, איתנו או בלעדינו!

5. בחרו!

עכשיו כשאתם יודעים כי אין לכם באמת שליטה על הדברים,

כשאתם יודעים שהחשש מקורו בעתיד ואילו בהווה, ברגע זה, הכל בסדר.

עכשיו עשו בחירה מודעת וחופשית: האם להמשיך ולחיות בדאגה, סבל, חשש, יראה ופחד או לחיות בשלווה, ברוגע ובשקט נפשי.

הבחירה לגמרי שלכם, צרו את מציאותכם!

על הכותבת:
שני הורוביץ, CPCC
מאמנת ילדים והורים
מנחת קבוצות וסדנאות
נייד: 054-9798308