חג הבכורים

מיקומו של הילד במשפחה הוא יותר מנתון כרונולוגי. מסתבר כי לבכורים יש מאפיינים אישיותיים ייחודיים, אשר מן הראוי לתת עליהם את הדעת.

אין ספק שמערכת היחסים שלנו ההורים עם ילדנו הבכור היא מורכבת ושונה מאשר עם אחיו הצעירים יותר. תמיד שמורה לו זכות הראשונים, הוא זה שהפך אותנו להורים, איתו חווינו את כל החוויות הראשונות והמרגשות, איתו גם טעינו את כל הטעויות של הורים צעירים ולמדנו איך להיות הורים.

סדר הלידה במשפחה הוא אחד הנושאים המעניינים ביותר הנחקרים כיום. אין ספק שלמיקומו של הילד במשפחה יש חשיבות מכרעת על התפתחות האישיות, האופי והפוטנציאל להצלחה בחיים.

אלפרד אדלר (בן זמנו של פרויד) היה מהראשונים שעמד על ההבדלים הללו  והתייחס אליהם. לטענתו, אחים בכורים נהנים מהעובדה כי במשך תקופה מסוימת הם היו הנהנים הבלעדיים מהמשאבים שההורים מספקים, בין אם זמן, אהבה, תשומת לב, צעצועים, חינוך וכו‘.

לכן גם כשמצטרפים אחים צעירים יותר בהמשך והמשאבים מתחלקים ביניהם, עדיין נוטים להשקיע יותר בבכור משום שבו כבר השקיעו יותר ובאופן מודע או שלא במודע ההורים היו רוצים לראות את השקעתם נושאת פרי.

כשנולדים למשפחה ילדים נוספים, הבכור חווה רגשות עזים של קנאה וקיפוח, בבחינת "הגירוש מגן עדן".

מחקרים מראים כי הילדים הבכורים במשפחה נוטים להיות ממושמעים יותר, מרדניים פחות, אחראיים יותר ולפנות לקריירה שמרנית ויציבה מבחינה כלכלית, עם מעט מאד שינויים. אחד ההסברים לכך הוא בעובדה כי השינוי המשמעותי הראשון שחוו עם הולדת אחיהם הצעיר, אשר גזלה מהם את תשומת הלב ההורית ועירערה את עולמם האידיאלי, הותיר בהם טראומה שגורמת להם להעדיף יציבות וודאות.

גם הציפיות של ההורים מהילדים הבכורים משפיעות על מבנה האישיות שלהם. כשנולד האח הצעיר, אוטומטית הבכור נתפס בעיני ההורים כ"גדול" ו"בוגר" והיחס אליו בהתאם, כמו גם הדרישות ואפילו טון הדיבור.

הבכור לרוב ינסה לרצות את ההורים ויפגין תכונות של אחריות, בגרות ורצינות, המשותפות לילדים בכורים רבים.

פעמים רבות הבכורים הם גם אלה אשר לוקחים אחריות על הטיפול בהורים המזדקנים ועל שמירת הקשר בין ענפי המשפחה השונים.

מחקרים מלמדים כי ילדים בכורים מקבלים ציונים גבוהים יותר מאחים צעירים במבחני אינטליגנציה. מחקר שהתפרסם בנורווגיה מוכיח שילדים בכורים מקבלים חינוך טוב יותר, וכמבוגרים הם מפתחים קריירה מצליחה יותר מזו של אחיהם הצעירים.

ההסבר לתופעה נעוץ בעובדה כי ילדים בכורים מבלים את מרבית זמנם בחברת מבוגרים בסביבה אינטלקטואלית מפותחת וברמת גירויים גבוהה, בעוד הילדים הבאים במשפחה חולקים את האינטראקציה שלהם עם ילדים נוספים, המורידים את הרמה האינטלקטואלית. בנוסף, הילדים הבכורים מלמדים את אחיהם הצעירים ומפתחים עוד יותר את יכולותיהם השכליות כמדריכים.

כיצד נתייחס לילד הבכור?

(מתוך הספר: "הורים וילדים ומה שביניהם", ד"ר עדנה כצנלסון, הוצאת "הורים וילדים", 1998).

* על ההורים לבדוק עד כמה לוחצות ציפיותיהם על הבכור ועד כמה הם מתמרנים אותו לרצותם.

* בכורים זקוקים לגבולות בחינוך בדיוק כמו יתר הילדים. אם נזכור זאת, אולי נצליח לגדל בכור פחות פגיע ואגוצנטרי.

* חשוב לאפשר לבכורים לבלות בחברת ילדים כדי למתן את חוויית היחידאיות.

* כל מה שמעניק להורים ביטחון בתפקידם מקל על הילד הבכור. כדאי ומומלץ להצטרף לקבוצות הורים, בית ספר להורים, פורומים באינטרנט או לשתף בהתלבטויות הורים מנוסים.

* חשוב לתת לבכור, באופן מבוקר, לנסות להתמודד לבדו עם בעיות, ולא לנסות לפתור למענו כל בעיה שניצבת בדרכו.

* חשוב להכין את הילד להולדת אח, הכנה שתכלול בתוכה גם את הקשיים, ולא רק את היתרונות.

* חשוב לוותר על זכויות יתר של "בכורה", על מנת להמעיט בקנאת אחים ולהעדיף לתת לו זכויות של "גדול" כשהן מגיעות לו, ולא זכויות הניתנות רק בשל מיקומו במשפחה.