חיזוק הדימוי עצמי - של ילדים ושל הורים

רוב ההורים רואים זאת כחלק מאחריותם החינוכית לחזק את הדימוי העצמי של ילדיהם. רוצים שהילדים ירגישו טוב עם עצמם, יעריכו את כישוריהם, יבטחו בכוחותיהם, ויצליחו להשיג את המיטב בחיים. ההורים היו רוצים תחושה דומה של דימוי עצמי גבוה גם לעצמם- כאנשים בכלל וכהורים בפרט.

אם כולם רוצים בדימוי עצמי גבוה, מדוע כל כך קשה להשיג אותו? מדוע חלק נכבד מהאנשים המבוגרים וגם הילדים מעידים על עצמם שיש להם דימוי עצמי נמוך מכפי שהיו רוצים?... מדוע חלק לא קטן מההורים מרגישים שלמרות רצונם הטוב הם לא מצליחים לעזור לילדים לשפר את בטחונם העצמי?...

כדי למצא את התשובה, ואת הדימוי העצמי הגבוה אותו כולם מחפשים צריך להבין מהו דימוי עצמי, כיצד הוא נוצר, ואיך ניתן להשפיע עליו, ולחזק אותו.  על כך במאמר שלפניכם

אז מהו דימוי עצמי?

הביטוי מורכב משני חלקים ‘העצמי‘, ו‘הדימוי של העצמי‘.  כיצד ‘העצמי‘ מרגיש את עצמו. האם טוב לו כי הוא מרוצה מעצמו, או רע לו כי הוא כועס ומרגיש נכשל.

‘העצמי‘ אינו כמו כל איבר בגוף, כמו הלב או הריאות או כבד, ואין רואים אותו אף לא ברנטגן או בסורק משוכלל.  ניתן להגדיר, ש‘העצמי‘ הוא מבנה של הנפש.  כמו שיש שלד, שעליו בונים בנין. כמו  עמוד השדרה, שמחזיק  את  הגוף כך  העצמי הוא ‘השלד של הנפש‘, ועמוד השדרה שלה.  העצמי הוא כמו ספריה ענקית שזוכרת כל מה שנאמר לנו על עצמנו, אוספת את כל המידע עלינו לאורך השנים. העצמי שלנו הוא כל מה שאנחנו!

בתוך ‘העצמי‘ יש את כל הידע של האדם על עצמו - למשל, לדנה בת העשר יש בעצמי שלה ידע על איך נראה הגוף שלה (גבוה, רזה) התכונות שלה (יודע לשיר, יצירתית) החלקים החזקים שלה (חכמה, אוהבת לעזור) , החולשות (כועסת מהר, מותרת כשקשה). מה אוהבת (סרטים, ספורט) מה לא אוהבת (להשתעמם, לימודים). מה מפחיד אותה, מה משמח אותה, הדעות שלה ועוד ועוד

‘בעצמי‘ יש את כל דרכי הפעולה של של האדם. הדרכים הייחודיות לו באמצעותן הוא משיג את מטרותיו. למשל, רון, מצליח להשיג הכל מאמא שלו כשהוא בוכה ואומלל, והיא מרחמת עליו. המניפולציה עובדת. מאבא הוא מצליח להשיג דברים כשהוא מתעקש בדרכי נועם. עידו מטפל בבעיות בשיטה של להתאפק ולחשוב בהגיון, ורונית בת השמונה מגיבה מהר ובדרך כלל מוותרת. כל אחד עם האסטרטגיות והסגנון האישי שמפעיל אותו

‘בעצמי‘ יש נציגים מופנמים של כל הדמויות  החשובות לאדם בחייו.

הנציגים הפנימיים הם דמויות, שקיימות באמת בחייו של האדם- הורים, אחים, בני זוג, ילדים, מורים. דמויות מהעבר (אנשים שנפטרו או שעזבו) או דמויות דמיוניות  מסרטים או ספרים (סופרמן למשל). הדמויות משמעותיות אלו מופנמות לעצמי שלו, ומשפיעות עליו מבפנים.

לדוגמא: רוני יכולה לשמוע בתוכה את קולה של אמא אומרת לה דברים גם כשהיא עצמה איננה לידה. כך למשל רוני יכולה לשמוע את הקול של ‘האמא הטובה‘ בתוך העצמי שלה אומר לה כמה היא גאה בה כשלא ויתרה כשהיה לה קשה. אפילו שאמא לא לידה היא מרגישה את הגאוה שלה בתוכה, וזה גורם לה להרגיש טוב עם עצמה. באותו אופן, רוני יכולה לשמוע את הקול של ‘האמא הכועסת‘ אומרת לה שזה לא בסדר ששפכה את המיץ במטבח גם כשהיא לא לידה. היא תרגיש נזופה ואשמה, והדימוי העצמי שלה ייפגע.

הדימוי העצמי הוא הערך שאנחנו נותנים לכל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.

ביום יום משתמשים במקביל למושג ‘דימוי עצמי‘  במושגים כמו ‘ערך עצמי‘,  או ‘בטחון עצמי‘.

אם ‘העצמי‘, כפי שהוסבר עד כה כולל את כל הידע של האדם על עצמו-  אז הדימוי העצמי הוא תוית הערך המוצמדת לכל תכונה ואיפיון של האדם. הדימוי העצמי הוא השיפוט עד כמה הדבר טוב/ או רע, חיובי/שלילי. ככל שהאדם מרגיש טוב וחיובי יותר עם עצמו כך עולה הדימוי/הערך/הבטחון העצמי. ככל שהאדם נותן ערך שלילי למאפינים שלו כך יורד הדימוי העצמי.

לדוגמא,  ילד שהוא בישן. לא ‘נפתח‘ בקלות בחברה, יש לו מעט חברים, ולוקח לו זמן להרגיש בטוח במקומות חברתיים חדשים. תחושת הערך העצמי נקבעת על פי התשובה לשאלה- האם ביישנות נחשבת תכונה טובה או רעה? ניתן לומר שאנשים ביישנים הם מופנמים, לומדים את הסביבה ובהדרגה משתלבים בתבונה בסביבה- ואז הדימוי העצמי יהיה בכיוון חיובי. ניתן לומר שביישנות היא חולשה, שפוגעת והורסת את החיים החברתיים ואז הדימוי העצמי יהיה שלילי. הכל תלוי בשיפוט ובערך שמייחסים לתכונה.

חשוב להדגיש, שהדימוי העצמי הוא תחושה סוביקטיבית ומשתנה

לאנשים יש דימוי עצמי גבוה ונמוך לא על בסיס נתונים אוביקטיביים בלבד.  לפעמים יש לאדם את כל הסיבות להרגיש דימוי עצמי גבוה, כי הוא מוכשר, מוצלח ושווה, אבל בלב בפנים הוא מרגיש רע עם עצמו.  לפעמים יש אדם פחות מוכשר ומצליח, ובכל זאת הוא מרוצה מעצמו.

דימוי עצמי טוב מוביל לתחושת בטחון, וכוחות להשגת מטרות, וסיפוק עצמי

דימוי עצמי גבוה קיים, כשאדם יודע מיהו, ומאמין שהוא טוב, זה נותן לו בטחון עצמי, וכוחות להציב לעצמו מטרות, להשיג אותן ולהרגיש סיפוק. כשהדימוי העצמי נמוך האדם לא ממש מכיר את עצמו, הוא חושב דברים שלילייים על עצמו, מציב לעצמו מטרות נמוכות או גבוהות מידי, נכשל, ולא מרוצה מעצמו שוב ושוב.

לדוגמא, דנית יודעת שהיא רקדנית טובה, היא מאמינה בעצמה, וגם כשקשה לה היא לא מוותרת, מתאמנת עוד , ומשפרת את יכולת הריקוד שלה

שירלי ,  גם היא רקדנית טובה, אבל היא לא מאמינה בעצמה. לכן כשקשה לה באימון, היא מוותרת, אומרת שהיא גרועה, ולכן לא משתפרת מספיק.

המלצה להורים:

השקיעו בלחזק את הדימוי העצמי שלכם ושל הילדים . כמו שמצחצחים שיניים ומסדרים את הבית, אוכלים ומתקלחים, כך גם תחזוקת הגוף צריכה להיות חלק מהשגרה.

נסו לחשוב על על הדברים החיוביים שלכם ושל ילדיכם - והקפידו לומר ‘מילה טובה‘ להם ולעצמכם פעם בכמה ימים לפחות. אמרו דברים כמו: "אני רואה שהשתדלת, יופי", "אפילו שהיה לך קשה, לא ויתרת, זה טוב". פרגון וחיזוקים מעלים  את הדימוי העצמי.

בנוסף, הקפידו להפחית את כמות הביקורת, ותיאורי האישיות השליליים, לעצמכם ולילדים.

נסו להמנע ממשפטים כמו "שוב את לא מצליחה", "אתה לא רציני, נמאס לי ממך", "אי אפשר לסמוך עליך". משפטים שיפוטיים וקשים כאלו מפחיתים את הדימוי העצמי, והנזק שלהם רב.

האמינו בעצמכם, וביכולת שלכם להגביר את הדימוי העצמי- והוא יתחזק.

בינתיים -שיהיה בהצלחה, ובהנאה...

על הכותבת:
חלי ברק-שטיין
פסיכולוגית חינוכית מומחית, יועצת להורים, משפחות וזוגות.
מחברת הספרים: ‘בגובה העיניים‘, ‘תקשיבו לי רגע‘, כשהילדים יוצאים מהבית‘
לתגובות, ליעוץ אישי ולסדנאות הורים: heliba@inter.net.il
או לאתר: www.hebpsy.net/barak .