חום גבוה איננו תופעה נדירה בקרב ילדים, אך למרות שכיחותו הוא מקור ללחץ מצד ההורים, הסבתות והשכנים. איך החום עוזר להיפטר מהנגיפים ומתי צריך לרוץ לרופא? המדריך המלא...
חום גבוה איננו תופעה נדירה בקרב ילדים, אך למרות שכיחותו הוא מקור ללחץ מצד ההורים, הסבתות והשכנים. איך החום עוזר להיפטר מהנגיפים ומתי צריך לרוץ לרופא? המדריך המלא.
מתי להתרגש מחום, מאיזה מידה ומתי לא?
ראשית יש לדעת שהחום הוא תגובה טבעית של הגוף לזיהומים נגיפיים (ויראליים) או חיידקיים, והוא מווסת על ידי המוח. המוח מקבל מסרים, אשר מיידעים אותו על פלישה של נגיף כלשהו ואחת הצורות להילחם בו היא העלאת חום הגוף. הנגיפים רגישים מאוד לחום, אשר משבש את חילוף החומרים שלהם ומפריע להם בפלישתם לגוף.
למה דווקא הילד שלי מפתח חום גבוה?
כמו כל תכונה אחרת שלנו, הקלות בה ילד מסוים מפתח חום גבוה, קשורה במידה מסוימת בגנטיקה. לפיכך, לחום ולגובה של החום אין קשר הדוק לחומרת הזיהום או המחלה ומבחינתנו ההורים הוא קודם כל מודיע לנו שהילד לקה בזיהום כלשהו, והמטרה כעת היא להקל על הילד ולא להילחם בחום עצמו.
איך נדע מתי לדאוג?
לצד החום ישנו מדד אחר, שהוא הרבה יותר אמין לקביעת את חומרת מצבו של הילד והוא "מצבו הכללי", שנקבע על ידי תפקודו: היכולת שלו להתפנות למשחקים, כמה הוא מחייך וכדומה. נכון, כשמידת החום מטפסת ל-40 מעלות, הילד ייראה די סמרטוטי, אבל אם חצי שעה לאחר הורדת החום הוא חוזר לתפקד באופן רגיל, המצב בהחלט לא חמור.
ילד שחלה בדלקת ריאות חיידקית קשה, למשל, ירגיש רע מאוד בין אם החום שלו גבוה באותו רגע ובין אם הוא ירד. הנטייה שלנ להתייחס כל כך ברצינות לחום ולגובהו ופחות ל"מצב הכללי" של הילד נובעת מכך שהחום הוא דבר מוחשי, ואפשר למדוד אותו. לכן אנו נוטים באופן פשטני ליצור משוואה בין מידת החום (המספר) לבין חומרת המצב. והמשוואה הזו אינה נכונה. בכלל, "רפואה זה לא מתמטיקה".
איך נדע אם זה וירוס או חיידק?
המחלות הוויראליות הרבה יותר נפוצות מהמחלות החיידקיות. בנוסף, וירוסים נוטים להתפשט בגוף כולו ולגרום מגוון תופעות בו בזמן, כגון חום, נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשולים הקאות ולפעמים גם פריחה. לעומת זאת, חיידקים נוטים להתמקם באזור מסויים ולגרום לתופעות ממוקדות כגון כאב גרון (ללא נזלת או שיעול), כאב אוזן, שיעול וכאב בחזה. רק במצבים קיצוניים הם עלולים להתפשט לכל הגוף . ככלל, מחלות ויראלות פחות מסוכנות לעומת זיהום חיידקי אשר יכול להתפשט באותו מקום ולגרום נזק רקמתי קשה.
מהם המצבים שבהם צריך להתרגש מחום אצל ילד?
איך נזהרים מפרכוסים?
פרכוס הוא תמיד מלחיץ וקשה מאוד לא להתרגש ממנו, אך חשוב לדעת שהנטיה לפרכס מחום היא תכונה של הילד ולפעמים מדובר בתכונה משפחתית. הופעת הפרכוס גם אינה קשורה לגובה של החום. לעתים קרובות בכלל מגלים שלילד יש חום רק בעקבות הפרכוס, שהרי דקה קודם הוא נראה בריא לגמרי. בנוסף, פרכוס חום פשוט (ללא מחלת רקע במערכת העצבים המרכזית) אינו מסכן את הילד או את התפתחותו.
מה זה חום ממאיר?
במצבים נדירים החום עלול לעלות מעבר ל־42 מעלות. חום כזה נקרא ממאיר, כיוון שהוא פוגע בתפקוד תאי הגוף שלנו ויכול לגרום נזק בלתי הפיך בעיקר למוח. החום השכיח שאנו פוגשים אצל ילדינו הוא ממקור זיהומי ובנסיבות כאלה לא נוצר חום ממאיר. בשל הפחד מחום, הורים נוטים להפריז בשימוש בתכשירים להורדת החום. כל שנה אנחנו נתקלים במספר מקרים של הרעלת אקמול, שהנזק ממנה חמור מהנזק היכול להיגרם מאי הורדת חום הנובע מזיהום.
לסיכום, החום אצל ילדינו בא לסמן לנו שהילד נדבק בזיהום כלשהו, לרוב נגיפי (ויראלי), וזהו אחד המנגנונים של הגוף לטפל בזיהום. אם החום מלווה בנזלת וקצת שיעול ואולי קצת כאבי בטן, ואם הילד מתפקד באופן סביר, מדובר במחלה נגיפית (ויראלית), אשר תמשך כנראה יומיים או שלושה. במצב כזה, אין טעם למדוד באופן אובססיבי את החום ולהיכנס ללחץ או למלמל שוב ושוב את המנטרה: "הורדת חום, הורדת חום, הורדת חום."
אם החום עבר מ־38.5 ל־39 ו מ־39.5 ל־40, כדאי כמובן להקל על הילד ולהוריד את החום בעזרת תרופות, אך לא להפריז בשימוש ובמינון ולהיצמד להוראות הרפואיות.
על הכותב:
ד"ר סרג‘ גרדשטין
עוד באותו נושא
הורים רבים נותרים מתוסכלים כשכל ניסיון להזליף את התרופה לפיו של הילד מסתיים ביריקה ובסירוב מוחלט לבלוע אותה
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...