הורים מציבים גבולות

פעם, לא לפני שנים רבות, הכל היה ברור: אבא ואמא אמרו והחליטו והילדים עשו. המושג "כיבוד אב ואם" היה חלק מובנה במערכת היחסים במשפחה.

חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ומחבר הספר "הורים כבני –אדם", אומר שלגבולות תפקיד חשוב בחיינו, משום שהם מסייעים לנו לנהל את חיינו ביעילות, ליצור סדר, להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור, בין אפשר לאי אפשר.

כאשר ההורים מציבים גבולות במשפחה, הם קובעים ומגדירים את החוקים והכללים. הם מציבים לילדיהם את הגבולות כדי להגדיר להם מה מותר ומה אסור בבית ובחיים בכלל. הם מבהירים את הגבולות באמצעות מילים ("בבית שלנו לא קופצים על הספות"), טון דיבור ומעשים (סוגרים את דלת החדר כדי להבהיר שלא ניתן להיכנס אליו כעת).

ההורים יכולים לתגמל את הילד שמכבד את הגבול או להעניש אותו כאשר הוא עובר על הגבול.

הצבת הגבולות נעשית בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד וכך גם הנושאים בהם ההורים מציבים גבולות לילדיהם.

בגיל הרך

בגיל הרך, הצבת הגבולות עוסקת בנושאים כמו: הרגלי אכילה ושינה לתינוק, תהליכי גמילה, צפייה בטלוויזיה ועוד.

הגבולות שההורים מציבים לתינוק צריכים להתחשב תחילה בצרכיו ועל כן עליהם להיות רחבים וגמישים. בהדרגה יותאמו לחיי המשפחה כולה ויגבילו יותר את הילד. כך למשל בהדרגה נתאים את הרגלי האכילה שלו לזמני הארוחות המשפחתיות ונכוון אותו לויתור על הארוחות הליליות.

בגיל שנתיים-שלוש

כאשר הילד גדל, הדרישות מהסביבה גדלות גם כן. וכך בגיל שנתיים-שלוש, מתחילים ההורים לדרוש מהילד לרסן את תוקפנותו כשהוא כועס ולבטאה במילים, לשלוט בצרכיו ולהיגמל מחיתולים, לאסוף את צעצועיו וכדומה.

חשוב לזכור עם זאת, כי כדי להימנע מהצפת הילד באיסורים ומעימותים מיותרים, רצוי בגילאים הצעירים לארגן את הסביבה כך שהיא תכלול מינימום של סכנות עבור הילד (למשל, להרחיק חפצים שבירים מהישג ידו, לכסות את שקעי החשמל וכו‘).

בגיל ביה"ס היסודי

בגיל ביה"ס מתווספים נושאים חדשים לגבולות שמציבים ההורים: הכנת שיעורים, הפעילות במחשב, יחס למבוגרים, תפקוד בביה"ס.

בגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות משתנים התכנים של הגבולות שמציבים ההורים ועוסקים בעניינים מורכבים יותר כמו היעדרויות מביה"ס, בילויים ויחסי מין.

סוגי הגבולות שמציבים ההורים לילדיהם

גבולות שמקורם בצרכי הילד: גבולות אלה מוצבים ע"י ההורים כאשר הם חושבים שטובת הילד מחייבת אותו לבצע או להימנע מבצוע פעולות מסוימות. ביניהם ניתן למנות גבולות של בטיחות (חגירת חגורת בטיחות ברכב, הימנעות מריצה אל הכביש) שמטרתם שמירה על חיי הילד ובריאותו. גבולות נוספים מיועדים לסייע לילד להתאים את עצמו לחברה כדי שיוכל להסתדר בה ולהיות אהוד ומקובל על סביבתו ("אסור לנשוך", "לא עומדים על שולחנות"). גבולות אלו משתנים ותלויים בהקשר התרבותי והמשפחתי.

גבולות שמקורם בצרכי ההורה: אלה מוצבים לילד כאשר צרכיו מתנגשים ברצונות או בצרכים של ההורה. מטרת גבולות אלה היא לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית של ההורה וחינוך הילד להדדיות (למשל כאשר אמא חוזרת עייפה מהעבודה והילד רוצה מיד לשחק איתה).

וכך כותב עמית בספרו "הורים כבני אדם": "הורה שיכול להתייחס אל עצמו כאל אדם בעל צרכים ורגשות אישיים ואף יכול לתבוע מילדיו יחס של כבוד, יסייע לילדיו לחיות בגבולות מתאימים ובריאים".

בהצלחה!

על הכותבת:
אורלי נעמה אלקריב
"דרך המילים"-מרכז נעמה למידע חברתי
אתר: www.derech-hamilim.co.il
דוא"ל orlina6@walla.co.il
טלפון: 052-8711578