כיצד ניתן להקל על החזרה לשגרה ומה ניתן לעשות כדי להקטין את החיכוכים סביב שעת השינה למינימום?
החגים מאחורינו ואיתם גם דפוסי החופש שהילדים כל כך אוהבים ואנחנו ההורים פחות: שינה בשעה מאוחרת או מחוץ לבית, התעוררות מאוחרת, טלוויזיה ומחשב יותר ממה שצריך ועוד, ואנחנו חוזרים לשגרה שכוללת קימה מוקדמת בבוקר, ליום חדש ועמוס.
כיצד ניתן להקל על החזרה לשגרה ומה ניתן לעשות כדי להקטין את החיכוכים סביב שעת השינה למינימום:
קודם כל להבין מאיפה זה מגיע:
זמן השינה הוא זמן רגיש בבתים רבים. ההורים עייפים אחרי יום עמוס, ולא פעם חסרי סבלנות והילדים רוצים עוד קצת זמן איכות עם ההורה, מלאים בסיפורים וצמאים להתייחסות.
לכל זה יש להוסיף את העובדה שילדים רבים מעבדים את אירועי היום לפני השינה ודווקא בזמן זה, המתוח ממילא, יש להם צורך לשתף ולשאול. על רקע זה ההכנה לשינה יכולה להיות לא פעם אתגר קטן, כשברקע פחדים רבים; פחד מחושך, מחלומות רעים, ממפלצות ועוד, כל ילד ועולם הדימויים שלו ופחדיו.
אז מה עושים?
ככלל אני מאמינה, שכדאי לבנות טקסיות סביב שניים או שלושה קווים מנחים קבועים שחוזרים על עצמם, כדי ליצור תחושה של עקביות ובטחון אצל הילדים. הקביעות חוסכת גם נקודות חיכוך ומאפשרת השכבה קלה יותר לשני הצדדים.
בהמשך מספר הצעות לפעולות חוזרות ונשנות שמטרתן להרגיל את הילדים למצוא נחמה במיטתם, כך שבסוף היום, כאשר הם מגיעים הביתה הם יוכלו להיכנס למיטה ולחוש שזהו המקום המכיל והמקבל שלהם. בניית תחושה כזו אצל הילדים, היא תהליך נרכש שבסופו הילדים יחושו מוגנים ובטוחים וכן ש"אין כמו המיטה שלהם, והיא לא פחות טובה משל אבא ושל אמא".
הכנת המרחב לשינה באופן שילדכם יחושו בטוחים ומוגנים:
אתם מוזמנים לנסות ולראות מה עובד בשבילכם, אשמח אם תשתפו אותי ברעיונות נוספים.
על הכותבת:
ניצה מזר יניב
מרצה ומטפלת הוליסטית
מרכז ניצת הלב - איזון וטיהור ברמת תודעה, בית ועסק
עוד באותו נושא
איך אתם מעירים את הילדים בבוקר לביה"ס? מפנקים ומבטיחים פרס או מפחידים ומאיימים בעונש? קראו מה אני עושה. וזה גם עובד.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...