כשנולד הילד השני במשפחה

"הקושי בניהול משפחה פרטית הוא פחות אך במעט מניהול ממלכה שלמה" (מונטיין)

כשאתם מכריזים שהמשפחה שלכם עומדת להתרחב ועוד ילד יתווסף לחיקכם, מעודדים אתכם יודעי דבר ואומרים "אין ממה להילחץ, אותו תהליך שעברתם עם הילד הראשון יקרה עם התינוק החדש. וחוץ מזה, אתם כבר מנוסים ויודעים למה לצפות", ולא מבינים למה אתם לא רגועים.

הסיבה לחוסר הרוגע שלכם טמונה אולי בעובדה שאתם זוכרים את התהליך האישי, הזוגי וההורי שעברתם בילד הראשון. וזה לא היה קל. נכון שהולדת תינוק היא אושר גדול, אבל היא טומנת בחובה כאבים רבים פיזיים, רגשיים וזוגיים.

מתי הזמן האידיאלי ללידת ילד שני?

אין זמן אידיאלי ללדת ילד שני. הכל תלוי בהורים, במאפייני המשפחה והילד הבכור, מידת התמיכה ההדדית בין בני הזוג, העזרה שניתן לגייס והעיקר - במידה בה שני בני הזוג מרגישים שהם פנויים רגשית ומעשית לילד נוסף.

* כשנולד תינוק ואחיו הבכור הוא בגילאי 11-18 חודשים, נוצר מצב בו ישנם שני תינוקות בבית וסביר להניח ששניהם עדיין לא גמולים. חיי היום יום מתישים למדי והנחמה היא בכך שההורים עוברים את השנים הקשות בשלב מוקדם יותר מאשר אם היו הילדים נולדים במרווחים גדולים יותר.

* כשהבכור בסביבות 18- 30 חודשים הוא מצוי עמוק בתוך תקופת המרד והרצון להיות עצמאי ונפרד מההורים. הילד בודק את גבולותיו האישיים והמשפחתיים וזקוק לתשומת לב והרבה סבלנות מהוריו.

* כשהבכור הוא בסביבות שנתיים וחצי – ארבע שנים הוא אמור לקנא פחות באחיו הקטן משום שיצר לעצמו עולם קטן משלו בו מככבים חברים, שגרת חיים קבועה והתנהגות עצמאית שלו. בשלב ראשון,לא אמורים האחים לפתח קשר קרוב בשל הבדלי הגיל.

* מעל ארבע שנים- הילד הבכור מצפה שהתינוק הקטן יהיה חברו למשחקים ולא מבין למה הוא רק בוכה וישן ולא יודע לשחק בלגו למשל. בתקופת גיל זו יכול הבכור לעזור בשגרת הטיפול באחיו, אבל במינונים נמוכים כדי לא להטיל עליו אחריות גדולה מידי.

טרייסי הוג, בספרה "סודותיה של הלוחשת לפעוטות", מתייחסת לתחושותיה של האם כשההריון מתקדם והיא כבר כבדה, גדולה ועייפה. "במהלכו של ההריון השני מתעוררת הבהלה בזמנים שונים ומסיבות שונות. ככל שמשקלך עולה ואת מתקשה להרים את ילדך הפעוט, הלידה מתחילה להיראות כאסון ממשמש ובא." האם עשויה להרגיש שאינה מסוגלת להתמודד עם גידול שני ילדים קטן וגדול יותר. הוג מציעה לשוחח על הפחדים ולדבר על הספקות המתעוררים ועל תוכניות שנדחו או התבטלו בשל התינוק הנוסף.

אילו שינויים צפויים להתרחש בבית ובחיי ההורים?

1. מחסור משמעותי בזמן ושינוי לוח הזמנים הקודם, טרום הלידה.

פסיכולוגים מתייחסים למימד הזמן ומתארים זאת כהכרה שפתאום יש כל כך מעט זמן פנוי: אם עם ילד אחד אפשר היה לקיים תורנות עם בן הזוג ולהתפנות לדברים אחרים כשהוא עם התינוק, עכשיו המצב שונה. יהיו שעות רבות בהם זוג ההורים יהיה עסוק במשרה מלאה כשעייפות רבה היא אחת התוצאות. לאחר הלידה, 6-8 השבועות הראשונים עלולים להיות תובעניים במיוחד בשל הרצון ליצור שגרת שינה והאכלה אצל התינוק ובמקביל להתייחס לצרכיו הרגשיים של הילד הבכור.

2. חלוקת העבודה בין בני הזוג. נושא כאוב וטעון לא רק כשנולד תינוק.

לרוב, כשמתייחסים לסוגיית ילד שני במשפחה, מדברים על האישה שעוברת טלטלה רגשית וגופנית בשל הלידה, ירידה דרסטית ברמות הורמונים בגופה, הסתגלות לתינוק חסר האונים, הרבה רגשי אשם כלפי הבכור ועייפות בלתי נגמרת. ומה קורה עם הבעל? הצלע הזוגית שמצופה ממנה לחזור לעבודה ולמטלות היומיומיות שבבית ומחוצה לו וגם כמובן לעזור לאשתו ככל שיתבקש. גברים רבים מתקשים לעמוד במחויבויות הרבות המצופות מהם, מה שגורם להרבה כעס מצד האישה שמוצאת עצמה לבדה מול התינוק, הילד הבכור, הבית וללא תמיכה רגשית מתאימה. גם אם תיאור זה נשמע מוגזם ואתם בטוחים שהוא לא יהיה נחלתכם, כדאי לדעת שמצב כזה שכיח, אם הוא מתרחש, לדבר עליו גלויות ולא להסס לבקש עזרה מחברים ובני משפחה או בשכר, כדי להתמודד נכון וטוב.

נכון שבשנים האחרונות הופכת חופשת הלידה לנחלתם של אבות לא מעטים, בייחוד באירופה, והאם היא זו שמפרנסת וחוזרת הביתה "לעזור" לאבא אבל, התיאור הקודם המתייחס לאישה כנושאת בנטל העיקרי רלוונטי יותר .

3. שינויים רגשיים ונפשיים "בייבי בלוז". זהו מצב האופייני לנשים רבות לאחר הלידה שמתחיל מספר ימים עד מספר שבועות לאחר הלידה וחולף מעצמו תוך כמה שבועות. מאפייני התופעה הרגשית הם בכי, שינויים תכופים במצב הרוח, בלבול, חרדה והפרעות שינה. מחקרים מורים ש-90% מהנשים היולדות חוות "בייבי בלוז" או "דיכאון לאחר לידה" שהוא מצב רגשי ונפשי שכולל סימפטומים אינטנסיביים וממושכים הרבה יותר מ"בייבי בלוז": עייפות מתמשכת, קהות רגשית, העדר שמחת חיים, ירידה בתשוקה המינית, תחושת מילכוד ו"הצפה" בתחושות קשות של דאגנות יתר או אדישות כלפי התינוק, תחושת חרדה ומשתקת וחוסר יכולת לתפקד ביום יום.

4. "אין לי זמן לעצמי". אחד המאפיינים של נשים לאחר לידה, בייחוד בהריון השני ואילך. מה עושים? מוצאים "מטפלים חלופיים" לילדים אפילו לשעה ביום הילד הגדול ישמח להתפנק אצל בני משפחה או שמרטפית והתינוק לא ירגיש מי לידו כשהוא ישן שנת ישרים.

5. אין הורים מושלמים! שינוי חשוב ומתבקש הוא הוויתור על הרצון להיות "הורים טוטאליים", כאלה המתמסרים באופן מוחלט לצרכי הילדים. הוויתור על משאלה זאת רלוונטי במיוחד בהריון שני ואילך חשוב להכיר בגבולות הכוח, לוותר על פנטזיות לטובת יצירת קשרים פחות טוטאליים, אבל מציאותיים ונגישים. היצמדות למודל ה"הורה הטוטאלי" עלולה לגבות מחיר רגשי כבד מההורים, בייחוד המציאות החיים המודרניים ולפגוע בילדים. ושוב, כמובן שישנם זוגות המוכנים לשלם את "מחיר" ההורות הטוטאלית, שלדידם היא סוג ההורות המועדף והמתאים.

שיהיה במזל טוב, לידה קלה והרבה בריאות לרך הנולד ולאמא שלו.

על הכותבת:
אורלי נעמה אלקריב
"דרך המילים"-מרכז נעמה למידע חברתי
אתר: www.derech-hamilim.co.il
דוא"ל orlina6@walla.co.il
טלפון: 052-8711578