האם לבגידה יש השלכות על חלוקת הרכוש בין בני זוג?

האם יש בכוחה של בגידה להשפיע על חלוקת הרכוש בין בני הזוג?

סמכות הדיון

ישנו בלבול האם סמכות הדיון בתביעת הגירושין היא של בית הדין הרבני או של בית המשפט. נעשה סדר בקצרה:

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעות העוסקות בענייני נישואין וגירושין של יהודים. כלומר, לבית הדין הרבני סמכות הכרעה בסוגיות כגון תוקף הנישואין ובטלותם, כשרות להינשא ותביעות לשלום בית. מדובר בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני, ולבתי המשפט אין סמכות דיון בסוגיות אלו.

בנוסף, קובע סעיף 3 לחוק זה כי במקרה בו הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, יכול התובע לכרוך לתביעתו, כלומר, לחבר לתביעתו את שאר הנושאים כגון מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. במקרה שכזה לבית הדין תהא סמכות דיון בנושאים אלו. קרי, ברירת המחדל היא שבית המשפט מוסמך לדון בנושאים אלו, אולם, אם בן הזוג פתח ראשון בהליך בבית הדין וכרך נושאים אלו לתביעתו, סמכות הדיון תהא של בית הדין בלבד.  

הדין החל בחלוקת הרכוש

כאשר תביעת הגירושין נוגעת בפן ההלכתי והדתי של הנישואין, כגון אקט הגירושין ההלכתי, הדין שיחול הוא הדין הדתי בלבד.

מנגד, בפס"ד בבלי המפורסם נקבע כי כאשר מתעוררות שאלות העוסקות בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, הדין שיחול הוא הדין האזרחי ולא הדין הדתי. כלומר, גם אם בן הזוג חיבר את תביעת הרכוש לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, וכעת סמכות הדיון בשאלת הרכוש היא של בית הדין – עדיין בית הדין יהיה מחויב לדון לפי הדין האזרחי ולא לפי הדין הדתי.

אם כך, לכאורה, זה לא משנה מי ידון בחלוקת הרכוש, משום שגם כך יחול הדין הדתי. אולם, להלן נראה כי לדבר השפעה רבה.

חלוקת הרכוש במקרה של בגידה

הדין האזרחי קובע כי במקרה של סיום הנישואין בעקבות גירושין, כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית משווי הרכוש המשותף.

במהלך השנים, מסביר עו"ד כפיר דיין דובב כי קבע בית המשפט מספר פעמים כי בגידה איננה עילה לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש המשותף בין בני הזוג. בית המשפט קבע כי הבגידה היא עניין מוסרי, ואילו סוגית חלוקת הרכוש הוא עניין העוסק בזכויות, ולכן אין בכוחה של הבגידה להשפיע על חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

יחד עם זאת ולמרות שבתי הדין מחויבים לדון בחלוקת הרכוש לפי הדין האזרחי, הם עשויים לתת משקל לבגידה (ובעיקר לבגידת אישה), משום שעצם הבגידה נתפסת כדבר חמור מאין כמותו ביהדות. יצוין כי החוק מאפשר במקרים מסוימים לחלק את הרכוש בצורה שאינה מאוזנת, ולכן בית הדין מוסמך לפסוק בדרך שכזו. כלומר, עצם תפיסת חומרת הבגידה ביהדות, עשויה להשפיע על פסיקת בית הדין ולהוביל לחלוקת רכוש שאינה מאוזנת.

שלכם,

צוות אמאבא