"ילדי טהרן" הוא סיפור אישי כאוב שעבר מהורים לילדים ומילדים לנכדים ומגיע עכשיו לנינים, מחבר אותם לשורשים ודרך כך גם לנושא הכואב והחשוב של "שואה ותקומה".
"הוא (אורי) הבחין שסבתא הלה הגבירה קצת את קצב הליכתה, נדמה היה לו שהיא מחפשת משהו. פתאום נעצרה סבתא הלה ליד אחת החנויות, הסתובבה לאחור וקראה לאורי, "אורי, אתה רוצה שאספר לך משהו מרגש שקרה לי כאן לפני 65 שנים?
"בעצם הסיפור ארוך וקצת מסובך, אי אפשר לספר אותו כאן ברחוב, על רגל אחת. אם תרצה, אתה יכול לבוא אלינו הביתה באחד הבקרים וסבא ואני נספר לך קצת על הילדות שלנו ועל הדרך הארוכה שעברנו עד שהגענו לארץ." אורי שמח ובלי לחשוב פעמים שאל, "אפשר לבוא מחר?"
כך מתחיל הספר "סבא וסבתא ילדים: ילדי טהרן" שמגולל את סיפורם של סבתא הלה וסבא יוסקה ושנכתב על ידי הבת שלהם מיכל, בעקבות הבעת הרצון של הנכד אורי לשמוע את סיפור עלייתם ארצה של סבו וסבתו. הסיפור שלהם הוא בעצם הסיפור היהודי-ישראלי בהתגלמותו- הבריחה מאירופה במלחמת העולם השנייה, הטלאות שעברו בעליה לארץ, המלחמה על הבית והקמת קיבוץ (חצרים) בארץ ישראל. זהו סיפור שיש בו הכל- מלחמה, רומנטיקה, מתח, פחד, עצב וגם המון צחוק ושמחה.
סבתא הלה וסבא יוסקה היו חלק מקבוצת "ילדי טהרן", קבוצה של 730 ילדים בגילאים 2-18, רובם יתומים, פליטים מפולין שברחו לברית המועצות ומשם לטהרן וקיבלו אישורי עלייה לארץ. הם הגיעו ב-18 לפברואר שנת 1943. בתקופה זו היו הוריה של מיכל בני 14 ו-13 בלבד ולכן בחרה לספר את הסיפור דרך העיניים שלהם, מהילדות בפולין ועד להקמת המשפחה בארץ. הוריה ששהו בטהרן בבית יתומים שהוקם עבורם על ידי הסוכנות היהודית בסיוע הקהילה היהודית המקומית והתאחדו עם משפחותיהם בארץ, התחתנו והקימו משפחה משל עצמם.
לרכישת הספר: http://bit.ly/3UqqYkp
עוד באותו נושא
כיהודים, אנחנו נקראים גם "עם הספר". הכוונה המקורית בביטוי הזה היא לעם שמחזיק בספר התנ"ך, אך גם עם, שדרך התפתחותו מושתתת על למידה וקריאה בספרים.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...