"אמאל'ה, איזה פחד!": זיהוי וטיפול במצבי חרדה

הבעיה מתחילה כשאנחנו מרגישים פחד גם בלי גורם שבאמת מסכן אותנו, או כאשר הפחד כל כך עוצמתי עד שהוא משתק את היכולת שלנו לפעול.

חרדה עשויה להתעורר מסיבות שונות ומגוונות – ביום הראשון של כיתה א, לפני מבחן, צו ראשון, ובחלק מהמקרים אפילו מבלי שאנו יודעים את הסיבה. כאשר נגרמת לנו מצוקה המובילה אותנו לשנות את שגרת החיים שלנו או להימנע מלעשות דברים שאנחנו רוצים או צריכים לעשות, כדאי לשקול לפנות לטיפול בחרדה.

איך מזהים חרדה?

כל אחד חווה חרדה קצת אחרת, גם מבחינת איך שהיא נראית ומרגישה, וגם מבחינת עוצמה ותכיפות. בזמן חרדה, יופיעו בדרך כלל אחד או יותר מהסימנים הבאים:

1. סימנים גופניים. למשל רעד, הזעה, גלי חום או קור, כאבי בטן ובחילות, תחושת לחץ בחזה, קשיי נשימה ועלייה בקצב הלב. 

2. סימנים רגשיים. עשויים לכלול תחושות בלבול, חשש, פחד, אי-שקט ותחושת חוסר אונים.

3. סימנים מחשבתיים. עשויים לכלול פחד מפני התקף לב, תחושה שאתם "משתגעים" ומחשבות קטסטרופליות כמו "אני עומד למות".

חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים היא סיטואציה שכיחה. כמו אצל מבוגרים, אנחנו מבדילים בין פחדים הגיוניים (שנועדו לשמור עלינו) לבין פחדים מפני דברים פחות מסוכנים. בעוד אנחנו מצפים שילדים יפגינו תחושת פחד בריאה אל מול אנשים זרים, כלב גדול או רעש חזק ומאיים, חרדה במובן הפסיכולוגי מתייחסת לתחושת פחד המתעוררת מסיטואציה שאינה מהווה סכנה מיידית, כמו למשל כלב קטן וחמוד, הליכה לגן או לבית הספר או נסיעה במכונית.

מה מעורר חרדה אצל ילדים?

לשאלה הזו תשובות רבות. ישנם ילדים שהם פשוט רגישים יותר, ולכן מתעורר בהם פחד מהר יותר. בנוסף, נסיבות חיים מסוימות, כמו חשיפה לטראומות או גדילה בסביבה חרדתית, מגבירות את הסיכון לחוות חרדה. בפועל, לרוב מדובר בשילוב בין גורמי תורשה לגורמים המרכיבים את סביבתו של הילד, וכמובן לתכונות אישיותיות.

ברמה המשפחתית, חרדה אצל ילדים עשויה להיות מאתגרת ביותר. מצד אחד, ילד שמפחד לא תמיד מצליח להתגבר על הפחד לבד, ולכן הוא זקוק לעזרה. מצד שני, כשהמשפחה הופכת עולמות כדי לנסות לגונן על הילד בכל מחיר מחוויות לא נעימות, לרוב נראה עלייה ברמת החרדה – כיוון שלילד לא יהיו הזדמנויות להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו והוא יישאר בתחושה שהוא תלוי באחרים.

איך מטפלים בחרדה?

טיפול בחרדה מאפשר להשיב את החיים חזרה למסלולם ולהפחית את הסבל, ומומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל את המענה הטוב והמדויק ביותר. ישנן גישות שונות לטיפול בחרדה, אך הדבר החשוב ביותר הוא לבחור במטפל מוסמך איתו אתם מרגישים בנוח.

להלן מספר אפשרויות טיפול שכדאי לשקול:

1. התמקדות בסימפטומים – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

מתמקד בהקלה מהירה בסימפטומים (כמו התחושות הגופניות וההימנעות), באמצעות הבנה טובה יותר של דפוסי חשיבה והתנהגות הפועלים לשמר את הקשיים. CBT מתאים מאוד לטיפול בחרדות ספציפיות (כמו חרדה חברתית), אבל לא רק. היות והטיפול הוא לרוב אקטיבי יותר, הוא דורש מוטיבציה ומוכנות לשינוי מצד המטופל.

2. עבודת עומק "מעבר" לסימפטומים – טיפול פסיכודינמי או חווייתי

מתמקד בעיבוד עמוק יותר של התחושות הקשורות לחרדה, הבנת המקורות שלהן והגברת המודעות העצמית לדפוסים האישיים. כאשר מדובר בילד או מתבגר שמתנגדים לטיפול ישיר בבעיה, טיפול פסיכודינמי יכול לאפשר כניסה "עקיפה" לטיפול.

3. טיפול תרופתי

לפעמים טיפול בחרדה כולל שימוש בתרופות המסייעות להפחית את עוצמת החרדה ולהחזיר את האדם באופן ראשוני לתפקוד. תרופות נגד חרדה ניתן לקבל באמצעות פסיכיאטר או רופא משפחה, אך חשוב לזכור שטיפול תרופתי אינו מטפל בשורשי הבעיה, ולכן מומלץ לרוב לשלבו עם טיפול פסיכולוגי.

כאשר מדובר בחרדה אצל ילדים, מומלץ להיעזר בהדרכת הורים במקביל לטיפול או במקומו. הדרכת הורים על ידי מטפל או מטפלת מוסמכים יכולה לתת כלים ומיומנויות בכדי לסייע לילד להתמודד עם החרדה, ללוות את ההתמודדות של ההורים עצמם, וכן להאיר את הדינמיקה בבית שייתכן ומשמרת את החרדה.

נכתב בשיתוף בטיפולנט - האתר הגדול בישראל לשירותים פסיכולוגיים.
באתר ניתן למצוא מידע מקצועי ומעניין על בריאות הנפש לצד אינדקס מקיף של מטפלים מוסמכים המציעים טיפול נפשי ברחבי הארץ.