מוזיאון המיניאטורות ביקנעם: עולמו הקטן של משה זמטר ז"ל

משה זמטר ז"ל, נולד בשנת 1923 בעיר רייכנבך שבגרמניה. אביו ניהל חנות נעליים, וכשראה שאינו יכול להקים עסק משלו בשל האנטישמיות שחווה כיהודי, החליט לעלות לארץ עם אשתו ובנו משה. כך, בשנת 1936 עלה זמטר לארץ כשהוא בן 13. כשהיה בן 17 התגייס לצבא הבריטי, וכשהשתחרר קיבל הצעה מארגון יוצאי מרכז אירופה ללמוד כריכת ספרים. זמטר, שהיה יצירתי עוד משחר ילדותו, ראה בזה עניין רב. הוא החל לעבוד בכריכת ספרים ובמקביל כפקיד בחברת כלמוביל. בשנת 1950 נישא לחנה שטרן ונולדו להם שלושה ילדים.

אחד מתחביביו היה ליצור. הוא היה מלא רעיונות והשראות, והוא יצר רהיטים, תיקים, ותכשיטים.

תפסנו את בתו של זמטר, ענת אורלנד, לשיחה קצרה אודותיו ואודות המוזיאון.

איך היצירתיות של אבא השפיעו על אשתו חנה ועליכם הילדים?

"אמא תמכה באבא לאורך כל הדרך ואף יצאה איתו לכל הירידים שבהם מכר מיצירותיו. הבית תמיד היה בית יוצר ואני ואחיי ספגנו אמנות עוד משחר ילדותינו. הרעיונות והיצירתיות של אבא דבקו גם בנו, וכול אחד ניתב את זה לתחום שלו. אני ניתבתי את זה ללימודי אמנות בתיכון ולימים בלימודי עיצוב גרפי. אורי אחי עוסק באמנות הפסיפס והויטרז‘, ואחותי עדנה עוסקת בציור".

בגיל 62 כשיצא לפנסיה מחברת כלמוביל התחיל זמטר ליצור מיניאטורות.

לדבריו הוא אהב מאוד מיניאטורות כיון שאינן תופסות מקום גדול בחלל. הכול התחיל מוילון ביתי ישן ובלוי עשוי נצרים. במקום לזרוק אותו לפח הוא שימש את הבסיס לכיסא או שולחן שיצר. משם המשיך זמטר ליצור דגמים שלמים של מיניאטורות בנושאים מגוונים, והשתמש בחומרים ממוחזרים, כמו: גרוטאות ישנות, אלטע זאכן, פקקים, כפתורים, גרעינים, פיסטוקים או כל דבר שהיה בבית או בחוץ. הוא היה נוהג לכתת רגליים ולתור אחרי חומרי הגלם בעצמו בכול פינה, בחיק הטבע או בחוף הים.

למה בחר אבא ליצור דווקא מיניאטורות?

"כפי שסיפרתי אבי יצר בעבר דברים גדולים כמו רהיטים לבית, צעצועים לילדים, תחפושות, תיקים ועוד. כשפרש לגימלאות בחר ליצור פריטים קטנים שלא תופסים מקום בחלל כדי שיוכל ליצור עוד ועוד. במיניאטורות יכול היה ליצור פריטי ריהוט שונים ומגוונים שלא יצר בגודל טבעי, ולבנות לעצמו עולם מלא של פנטזיה, נוסטלגיה ודמיון".

לאחר שמילא את ביתו בדגמים מיניאטורים רבים, הרגיש זמטר שהם צריכים מקום משלהם, והחל להציג את דגמיו המיניאטוריים בבית הספר ליאו בק שבחיפה.

מהיכן הרעיון והאומץ של אבא לפתוח מוזיאון?

"אבא תמיד רצה שעבודותיו יוצגו לקהל הרחב. זה היה מעין חלום שלו. תחילה הוא מצא מקום בבית הספר ליאו בק שאירח את יצירותיו במשך מספר שנים".

ענת מספרת שהוא היה מביא כל פעם דגם חדש שיצר, בכוחות עצמו, כשהוא מתנייד באוטובוס. לאחר כמה שנים כשנוספו עוד ועוד דגמים, זמטר כבר החליט שהוא רוצה מקום משלו שבו יוכל להציג את את יצירותיו באורח קבע. שלושת ילדיו, אורי זמיר, עדנה יהב וענת אורלנד הרימו את הכפפה, ויחד עמו, ובתמיכתו של חתנו, בעלה של ענת, הם פתחו את "מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול" בפארק ההייטק ביקנעם עלית.

מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול

המוזיאון, שמשתרע על כ – 150 מ"ר, מציג 140 מודלים בויטרינות, וכן פינת מכירה לפריטים שהתיר זמטר למכור. כלי העבודה שאיתם יצר מוצגים אף הם, ומכונות הכריכה ששימשו אותו בעבודתו השנייה ככורך ספרים. בשנים האחרונות שופץ והורחב המוזיאון, נוספו דגמים נוספים, ואף נערכות סדנאות יצירה לילדים ומבוגרים. ביתו ענת שהיא אמנית ומנגרת בעץ, מציגה את יצירותיה במוזיאון.

האם לאבא היה זמן גם בשבילכם הילדים?

"כשאבא התחיל ליצור את המיניאטורות היינו כבר גדולים. הוא תמיד הקפיד ליצור בבקרים, כדי שיוכל להקדיש לנו את אחר הצהריים. כשהיינו יותר קטנים הוא היה יוצר כמעט רק לנו. בית הבובות שיצר עבורי לא דמה לאף בית בובות בחנות צעצועים. שפר מזלנו וזכינו תמיד לצעצועים מיוחדים ותחפושות שהיו רק לנו".

איך אתם מצליחים לשמר את יצירותיו ואת המקום בהיעדר אביכם?

"אני ואחיי החלטנו להמשיך את המורשת, להמשיך הלאה ולא לוותר, כדי להמשיך ולקיים את המוזיאון כל אחד לפי יכולתו כדי להנציח א זיכרו של אבינו היקר".

על הכותבת:
ענת אורלנד, בתו של משה זמטר ז"ל,
מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול,
רח‘ הצמיחה 1, פארק ההייטק, יקנעם עלית
טלפון 054-834210 , 052-871500
 www.great-mini-world.com