כבר בתחילת ההריון היה ברור לי שהתינוקת שלי (כן, מהרגע הראשון ידעתי שזו בת) תגדל על הנקה מלאה. זה הכי בריא, זה יוצר חיבור בין האמא לתינוק ותכל'ס, זה גם הכי זול. אבל אז...
אז היא נולדה.
תינוקת מתוקה, קטנה ו... רעבה. כל כך רעבה שהיא לא עזבה את הציצי. וככל שהיא נצמדה אלי, במקום שארגיש שאני נקשרת אליה הרגשתי שאני מתרחקת ממנה. שאני רק רוצה דקה לעצמי, בלעדיה.
הרבה נשים שדיברתי איתן המליצו לי לוותר על ההנקה, הסבירו לי שיש היום תחליפים טובים, שאין שום הבדל. ואין לי שום דבר נגד הגישה הזאת, אבל אני בחרתי בדרך מסוימת שחשובה לי, ולא רציתי לוותר.
ואז קיבלתי את משאבת החלב של אמדה פינס והרגשתי שאני טיפ טיפה (בכל זאת, יש לי תינוקת בבית) מקבלת את השליטה על החיים שלי בחזרה.
המשאבה קטנה ולא כבדה, ואפשר יחסית במהירות להוציא ולהכניס אותה, מה שמאפשר לקחת אותה בקלות לכל מקום.
השאיבה עצמה נוחה ושקטה, ואפשר לשלוט על קצב השאיבה תוך כדי השימוש ואפשר גם לשאוב בשני הצדדים יחד מה שמזרז עוד יותר את התהליך. היא גם מחקה את היניקה הטבעית של התינוק ובכך מאפשרת לגוף לייצר יותר חלב.
בנוסף ממש קל לנקות אותה, ועל פי הכתוב יש בה פטנט מיוחד שמאושר על ידי ה FDA ששומר על מערכת סגורה לשאיבת חלב שיוצרת הפרדה בין החלב השאוב לבין הצינורות ומנגנון השאיבה ומונע הצטברות של עובש וחיידקים.
לסיכום, עבורי לפחות, המשאבה הייתה ממש קרש הצלה.
שלכם,
הילה כהן
אמא טריה
עוד באותו נושא
מהי תפרחת חיתולים וממה היא נובעת? מה הקשר בין תפרחת חיתולים לחיתול בו משתמשים? כיצד מטפלים בתפרחת החיתולים? ומתי לפנות לרופא?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...