חמישה טיפים להתמודדות עם פחד של ילדים

ילדים רבים מפתחים פחדים בתקופת הילדות, ועל אחת כמה וכמה במצב בו אנו נמצאים כיום לאחר שנת הקורונה והמבצע האחרון בעזה, שעשויים להציף את כל אותם פחדים ולהגביר אותם.

אנו, כהורים, צריכים לסייע לילדים להתמודד עם הפחדים שלהם וגם לזהות מתי הם מתעצמים לכדי חרדה עזה יותר. אז איך אנחנו יכולים לעזור?

אמפתיה

השלב הראשון הוא אמפתיה. לפעמים אפילו בלי מילים, פשוט להעביר לילד את התחושה שזה לגיטימי לפחד. ילדים, בעיקר בגיל הרך, הרבה פעמים מחכים לקבל אישור לרגש שלהם.

לתת אישור שזה בסדר להרגיש ככה, שזה לא חריג.

בגלל הנטייה שלא לקיים שיח על פחדים, הרבה פעמים ילדים חווים את הפחד כרגש חריג, והרי לכולנו יש פחדים מכל מיני דברים כל הזמן. אמפתיה ומתן לגיטימיות לפחד יכולה לעזור לילד/ה להרגיש בטוח לשתף.

הרבה שואלים אותי איך נראית אמפתיה?

אמפתיה זו מחווה, זו הוויה ואין דבר ספציפי שעושים או אומרים. אפשר להנהן, להושיט יד מלטפת, לחבק, להגיד שאני רואה את הקושי, נרצה להעביר לילד/ה את המסר "אני כאן איתך בקושי שלך".

שיום

מתן שם וצורה זה שלב מאוד חשוב. לתת שם לרגש מאוד עוזר לילדים וילדות להתמודד. כשיש שם למה שעובר עליי, אני לא מרגיש שאני לא בסדר. זה עוד שלב שהילדים הרכים ממש זקוקים לו.

בנוסף, כשאני לא יודעת ממה אני מפחדת, כשאני לא יודעת איך זה נראה, זה בהרבה מקרים יותר מפחיד ומאיים.

ברגע שנעזור לילד/ה לתת שם וצורה לפחד (אפשר ממש להציע לצייר את מה שמפחיד), זה אוטומטית מפחית את סף החרדה.

עכשיו אני כבר לא מתמודדת מול משהו לא ידוע, אלא מול משהו יותר מוכר.

להרגיש את הגוף

כל רגש או תחושה שעולים בני, מעוררים תחושה פיזית, לכן הם נקראים רגשות. ממש אפשר להרגיש אותם בגוף.

אם נעזור לילד לזהות מה קורה בגוף בזמן הפחד, זה יכול מאוד לעזור להוריד את סף החרדה.

אם אני לומדת לזהות שברגע שאני מפחדת אני מזיעה בכפות הידיים, והנשימה שלי יותר מהירה, אז כשמגיעים התסמינים האלו שוב, אני יכולה להבין שמדובר בפחד ולפנות לעזרה.

כשאני לא יודעת להקשיב לסימני הגוף שלי, הם עלולים להגביר את הלחץ והחרדה, כי התחושות בגוף לא מוכרות.

זה מעין גלגל שמזין את עצמו במיוחד בהתקפי חרדה.

להתמודד עם זה יחד

הדבר הכי משתק בפחד, זה להיות איתו לבד.

תחושת הלבד מעצימה את הפחד ועלולה להביא את הילד/ה למצב של חרדה.

תחושת היחד, "אני לא לבד עם הפחד", מאפשרת חלוקה בנטל ההתמודדות עם הפחד, שעבור ילדים וילדות, עלול להיות כבד ומאיים.

התמודדות יחד שכוללת את השלבים הקודמים שציינתי מאוד עוזרת.

העצמה ועידוד

לאחר שביצענו את כל השלבים, וכמובן כתלות בגיל הילד/ה, אפשר להציע למצוא פתרון או דרך שתעזור להתמודד עם הפחד.

בגילאים הרכים שימוש במשחק ודמיון עוזר מאוד כדי להפיג פחדים, כל עוד הילד/ה נמצאים במקום פנוי רגשית להכיל את הפתרון המוצע או להציע פתרונות משל עצמם.

הבשלות תגיע בדרך כלל אחרי ששהינו בפחד יחד עם המון אמפתיה וסבלנות לכל מה שיעלה.

דבר נוסף שממש עוזר, זה לעזור לילד/ה להסיר את התווית של הפחד ששמו על עצמם.

כלומר, אם יש ילד שמפחד ללכת לבד לשירותים, בכל פעם שמתמודד עם הפחד, אפילו התמודדות הכי קלה ו"שטותית" שיש.

לדוגמא: אם יש ילד שנרתע מלשחק בחדר אחד כשההורים בחדר אחר, מספיק שהלך לחדר לבד להביא משהו, אפשר לשבח על העצמאות.

זה מאוד מעצים את הילדים לדעת שלמרות הפחד, ההשפעה של זה על החיים שלהם לא מוחלטת.

זה לא לתמיד, והם לא לבד בזה, ואפשר להתמודד עם זה יחד.

לסיכום, הילדים שלנו בעיקר צריכים להרגיש שיש מי שרואה אותם, שכל רגש שעולה בהם לגיטימי ובסדר. שיש מקום לשיח, ושהם יכולים ללמוד לזהות מה עובר עליהם בגוף כשמרגישים פחד.

ובעיקר בעיקר, שהם לא לבד, ושאנחנו כאן איתם להתמודד עם זה יחד, ולמצוא את הדרך הכי נכונה עבורם, לצאת מזה מחוזקים ומחוברים.

על הכותבת:
רחלי בן עמרם,
מאמנת ומרצה על תקשורת בגישה מקרבת ומקשרת
כותבת הספר "להתמודד עם זה יחד" שייצא לאור בקרוב