כהורים, כולנו חוזים מעת לעת בחרדה שאוחזת בילדינו בגיל ינקות ואף כפעוטות במקרים שונים. אבל מתי צריכה להידלק לנו נורה אדומה?
הבכי הרב של התינוק משדר למעשה תחושת חרדה אמיתית, חרדה שמבטאת את חוסר ההבנה מדוע האוכל ממאן להגיע, ומדוע הוא חש ברעב כה גדול או בכאב/ אי נחת שנוצרים כתוצאה מכך. סימנים אלו של חרדה הם טבעיים וחולפים מעצמם.
גם בקרב ילדים ניתן לצפות סוגים שונים של חרדות. חשוב לציין שגם חרדות אלו חולפות מעצמן, והן למעשה מבטאות את התפתחותו התקינה של ילדנו דוגמת פחד מחושך, או חשש מדמות דמיונית כמו "מפלצת" שעורבת לו.
מתי הנורה האדומה כן צריכה להידלק?
כאנשים בוגרים, אנחנו וודאי יודעים להחליט בסופו של יום מתי אנו חשים במצוקה קשה שמצריכה טיפול או ייעוץ, ומתי לא. כמו כן, עולמנו חשוף יותר ואנו חשים בנוח לספר את אשר עובר עלינו למכרים או איש מקצוע דוגמת רופא המשפחה.
כילדים הסיפור הוא שונה. ילדים לא בהכרח יודעים לשים את האצבע על מה הם חווים, הם לא בהכרח יודעים לחקור את מה שעובר עליהם ולחפש אחר תשובות. כאן שימת הלב שלנו כהורים היא משמעותית.
בעוד שבמרבית החרדות בקרב ילדים, הילד עצמו יידע להתמודד עם הדבר בכוחות עצמו וכך הן גם יחלפו מעצמן, הרי שבחרדה עוצמתית יתר על המידה, אנו נראה שישנו שינוי התנהגותי או קושי בקיום השגרה היומיומית.
ביטויי חרדה בקרב ילדים
אחד מן ההיבטים הרגשיים הבולטים בחרדה אצל ילדים הוא כמובן פחד. דבר שמאפיין גם אותנו המבוגרים.
ועם זאת, הקושי שלנו כהורים לשים על כך את האצבע, נובע בין היתר מאי יכולתו של הילד לבטא את החוויה שלו באופן מילולי. לרוב, נזהה אצל ילדים שחווים חרדה מתמשכת היבטים דוגמת רגזנות ופחד.
חשוב לציין שניתן להיוועץ בנושא זה עם איש מקצוע המתמחה בהדרכת הורים, שכן ייתכן והעצבנות נובעת ממקום אחר, התנהגותי, כזה שניתן לשנות באמצעות הכלים הנכונים.
היבט נוסף הוא התגובות הפיזיות שהילד חווה. ילדים הם מבוגרים קטנים, וגופם הוא כמו גופנו בסופו של יום. ייתכן והילד יחווה תופעות שונות שיוכלו להעיד לנו על לחץ מתמשך דוגמת מעי רגיז המשפיע על אופי היציאות, ייתכן שהוא ילין על כאבי ראש תכופים ללא כל הסבר נראה לעין גם בבדיקה רפואית.
יצירת "טקסים" שונים, אף הם יכולים להעיד על חרדה בקרב ילדים. טקס דוגמת סגירת הדלת ובדיקה שהיא אכן נסגרה, או לחיצה מספר פעמים על מתג לכיבוי והדלקת האור ועוד. טקסים שכאלו יכולים להעיד על התפתחותו של OCD, ולכן חשוב להיוועץ עם איש מקצוע. בהקשר של החרדה, הטקסים הללו יוצרים רוגע מסוים, שכן במחשבתו של הילד (וזה תקף גם לגבי מבוגרים), אותו טקס מונע משהו רע שיקרה.
האינטואיציה ההורית
בסופו של יום, אפשר למנות אינספור נסיבות והתנהגויות שונות שיכולות להדליק אצלנו נורות אדומות; אולם כהורים, אנו גם יודעים ומכירים את ילדנו.
אם אתם חשים שמשהו בהתנהגותו של ילדכם איננה כשורה, חשוב להכיר בכך ולבחון אפשרויות סיוע שונות בין אם בהיוועצות עם רופא הילדים, ובין אם בהיוועצות עם איש מקצוע מומחה לפסיכותרפיה לילדים.
למידע נוסף, ניתן לבקר במכון סול:
https://www.soulpsy.co.il/treatments/child-treatment/anxiety-child
באדיבות
צוות אמאבא
עוד באותו נושא
יום השואה ויום הזיכרון הם ימים קשים. דווקא בציור קיימות מספר דרכים להתמודד עם האבל והאובדן, הציורים מאפשרים...
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...