תיקי הגירה – אימהות מבקשות לעבור מדינה עם הילדים

מצד אחד, אנחנו נמצאים בעידן שנחשב לעידן "המשמורת המשותפת", בו בתי המשפט לענייני משפחה החלו להבין ולהפנים שהילדים הם לא הנכס הבלעדי של האם ושלא כל אב הוא גבר שרוצה לראות את ילדיו כמה שפחות ולהשתמט מתשלומי מזונות. מצד שני, יש למערכת המשפט עוד כברת דרך ארוכה לעשות בתחום זה.

המנטליות ארוכת השנים שמתבססת על תפיסת העולם שהילדים הם יותר של האמא מאשר של האבא גורמת לנו להיתקע במקום ולעיתים אף לחזור אחורה במקום להתקדם, וכך זה תחת הסיסמא "לטובת הילדים".

הגירה היא לא לטובת הילדים

בחיפוש אחר פסיקות בתיקי הגירה, בהם הורה מבקש להגר למדינה אחרת עם ילדיו, לא נמצאה אפילו תביעה אחת בה התובע היה הגבר. בה האב הוא זה שביקש לעקור את ילדיו מהארץ ולעבור למדינה אחרת עקב עבודה או אהבה חדשה או כל סיבה אחרת.

כל תיקי ההגירה הם ללא יוצא מן הכלל של נשים. של אימהות שמבקשות לעבור עם ילדיהם למדינה אחרת ללא התחשבות באב או בקשר של הילדים עם האב.

מצד אחד אנו צועקות ודורשות שוויון תחת כל עץ רענן, מצד שני אנחנו בתור אימהות עדיין מנכסות לעצמנו את הילדים.

יש צורך, וחבל שכך, להזכיר לכל אם בכללי ולאלה שתובעות את האב בתיק הגירה בפרט, שאת הילד היא לא עשתה לבד. ומאותו הרגע שעשתה את הילד עם מישהו, והיא הפכה לאם והוא לאב- היא לא יכולה ללכת אחרי הלב שלה למדינה אחרת כי היא חפצה בכך ולקחת את הילד כאילו הוא מטען צד נלווה. הילד הוא לא 100% של האם והוא בטח שלא מטען שאורזים, מעבירים מדינה ומפרידים אותו מההורה השני שלו.

הגיע הזמן לשנות את הפסיקה

כאמור, מצד אחד התקדמנו רבות, עד לפני מספר שנים היו שלא האמינו שיאושרו כל כך הרבה משמורות משותפות ושמזונות לא יוטלו אוטומטית על האב במקרים בהם האם מצליחה להחזיק את עצמה כלכלית. ועדיין, בתי משפט רבים מאפשרים ללא מעט אימהות להגר למדינה אחרת עם הילדים ללא הכרה במשמעות האב בחייהם. ויש לו משמעות! משמעות רבה!

אם רוצים לייצר וליצור שוויון אז זה אחד מהמקומות שצריך להתחיל בהם, כי אמא היא לא יותר הורה מאבא, ואין לה זכויות יתרות לשנות את חיי הילדים ולהרחיק אותם מאביהם ללא סיבה מוצדקת, רק בגלל שהיא ילדה אותם.

בסוגיית תיקי הגירה אין מה להתלבט!

אין כאן טובת הילדים, יש טובת הורה אחד, שהוא האם. הורים צריכים לדעת שברגע שעשו ילדים הם כבר לא לבד. הם צריכים להקריב את החלומות והרצונות שלהם למענם, וגם להמשיך להתחשב בהורה השני, גם כאשר הם כבר לא נמצאים איתו בזוגיות.

זה לא עניין של תיק זה או אחר, זו מהפכה שחייבת להתחיל היום.

כמו ששינינו את "הסדרי הראיה" והפכנו אותם לחלוקת זמני שהות, כמו שאנחנו דורשים שוויון, גם כאן משהו חייב להשתנות ומהר, לפני שעוד ילד יישאר בלי אבא על ידו.

על הכותבת:
עו"ד איימי בכור בוני
http://www.eymi.co.il/