קורונה והפרעה שניונית כפייתית OCD

הפרעת OCD, או בשמה העברי והפחות מוכר הפרעה שניונית כפייתית, היא הפרעה פסיכולוגית המתבטאת במחשבות טורדניות, חוויות חרדה ולעיתים מלווה גם בהתנהגות חזרתית המסייעת להפחתת המתח. ההפרעה מופיע בכל קבוצות הגיל, ילדים, נוער ומבוגרים, והיא מקבלת ביטוי דומה בכולן.

אנו יודעים לומר כי המאפיינים שניתן לאבחן אצל ילדים ונוער הן מחשבות החוזרות על עצמן.

חשוב לציין כי למרות שהאדם יודע שהן מוגזמות, והן מפריעות לו להתנהל, הוא מוצא את עצמו מתקשה "לנקות אותן". קבוצת המחשבות הטורדניות הגדולה ביותר קשורה למצבי בריאות וניקיון והתנהגות חזרתית שלהם מתמקדת בעיקר בפעולות טקסיות כמו רחיצת ידיים, ניגוב האף וכו‘. ברמה קוגניטיבית, אחד הדברים שבולטים בחשיבה שלהם הצורך בביטחון מלא, יש להם קושי להתמודד עם מצבי ספק.

המציאות שנכפתה עלינו בימי קורונה העלתה צורך לביצוע פעולות טקסיות יזומות יומיומיות לניקיון בעקבות נגיף הקורונה, מחלה שאיש לא רואה בעין. הידיעות שהמחלה נמצאת על משטחים ומדבקת, ושיכול להיות אדם נשא מבלי לגלות תסמיני מחלה, משאירה מקום לספק בקרב אותם ילדים ובני נוער הסובלים מ-OCD.

בזמן שילדים אלו היו בהנחיות ברורות של בידוד חברתי וכללי הגינה, התחזקה אצלם הנטייה להתנהגות כפייתית בהקשר של הרגלי ניקיון והיגיינה. כעת, כאשר החברה כולה חוזרת לשגרת יומה, הסובלים מ-OCD מגלים קשיים רגשיים במעבר. יתר על כן, גם כאלו שטופלו וחשו הקלה בהתמודדות עם ההפרעה חווים בימים אלו החמרה תסמינים וחזרה של התנהגויות כפייתיות.

להורים שמזהים סימני החמרה בילדיהם

סימנים כגון דיבור על מחלה, ביקורת מוגזמת וחזרתית על אנשים שלא שומרים על כללי הבידוד, והמשך ביצוע שטיפות ידיים ואמצעי מיגון מוגזמים ביצירה מהבית- רצוי לבחון את העניין יחד עם איש מקצוע. תמיד רצוי להיוועד עם רופא הילדים, ובעת הצורך לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער במקביל.

במקביל לפנייה לאיש מקצוע יש מספר כללי יסוד שמומלץ לאמץ.

מיותר להסביר בהיגיון את ההפרעה. ילדים עם OCD מבינים שהדאגה מוגזמת, אך מודים שאין להם שליטה על זה. נסו להרגיע את הילד ולהפחית את הדאגות מהמחשבות שלו, יש להשתדל להימנע מ"אסור" "חייב" או "נורא" בדינמיקה היום-יומית. דווקא בקבוצה זו חשוב להשאיר את הדברים תחת המושג "מומלץ, רצוי ומקובל". אלו מילים שמגמישות מחשבות תובעניות שנמצאות בבסיס המחשבה הטורנית.

יש להמשיך ולבסס את הידע על קורונה באמצעות מערכות מידע מבוססות, ולא רק על התקשורת. לדבר עם הילדים ובני הנוער על מחקרים, ולא עם דיווחים בתקשורת. העובדות לא ישנו את הדאגה, אלא יאפשרו בזמן המתאים לילד להגמיש את אותן מחשבות תובעניות של "חייב" ו"אסור" סביב אירועים.

חובה עלינו כהורים לסייע בהכנה ותכנון מוקדם כהכנה ליציאה למרחב ציבורי. כך נחזק דאגות אמיתיות, ונאפשר קבלה של דאגות מוגזמות. הכנה מוקדמת תאפשר תרגול של מיומנויות התמודדות עם מצבים, בצורה שהפגיעה התפקודית בילד תהפוך למזערית ככל האפשר. יתר על כן, תרגול של התמודדות בנושאים לא-ממאיימים ועבודה על מצבים מעורפלים, יחזקו אצל הילדים מנגנונים פסיכולוגיים להתמודדות עם מצבי ספק.

על הכותב:
ד"ר גיל מאור,
מטפל ב-CBT
מרצה בחוג לחינוך ולקויות למידה באקדמית גליל מערבי