למה חשוב להציב גבולות לילדים?

הצבת גבולות לילדים חשובה כבר מהגיל הרך, משום שהגמישות הנפשית הולכת וקטנה עם הזמן וקשה יותר לרכוש הרגלים ודפוסי התנהגות שלא נרכשו בגיל צעיר מאוד. הרגלי אכילה, שינה ויכולת לדחות סיפוקים מתעצבים בראשית החיים.

אבל גם מתבגרים זקוקים לגבולות ברורים ויציבים, המסייעים להם לצלוח את תקופת ההתבגרות הסוערת בבטחה.

הגבולות חשובים להתפתחות הילד והמתבגר משום שהם מגנים עליו מפני דחפיו התוקפניים, מלמדים אותו לדחות סיפוקים, מסייעים לארגון עולמו הפנימי, משכללים את כישוריו החברתיים, מחזקים את תחושת השייכות שלו ומטפחים את עצמאותו.

חשיבות הצבת הגבולות להורים

הגבולות במשפחה מאפשרים להורים למלא את תפקידם ולשמור על רווחתם האישית.

כדי שההורים יוכלו למלא את תפקידיהם ההוריים, הם זקוקים לגבולות ברורים שיגדירו את סמכויותיהם ואת תחומי הפעילות שלהם. כאשר הגבולות אינם ברורים, כאשר יש ויכוחים על כל דבר, ההורים נשחקים ופעולתם אינה יעילה למשל כשהילדים אינם מאפשרים להם לנוח, "מנדנדים" להם הרבה וכו‘.

הגבולות הברורים מאפשרים למערכת המשפחתית לתפקד בצורה בריאה ותקינה.

הצבת גבולות יעילה

חמישה מאפיינים בסיסיים להצבה יעילה של גבולות, מציע חיים עמית, אשר בעזרתם ניתן לבנות לילד מסגרת ברורה וחזקה, ללא יצירת אוירה של הגבלה מוגזמת וצמצום עצמאותו והימנעות ממאבקים וויכוחים מתישים.

1. נחישות: מבטאת את נכונותו של ההורה "ללכת עד הסוף", לשלם את המחיר הכרוך בעמידה על עקרונות חשובים ושמירה על גבולות חיוניים ולהיות שלם עם החלטתו. כך למשל, הורה המונע מילדו ממתק נוסף, כדי לשמור על בריאותו, יתקשה אמנם לשמוע את מחאתו ובכיו, אך זהו המחיר שעליו לשלם כדי לשמור על הגבול החשוב בעיניו.

2. עקביות: בעוד שנחישות משדרת לילד את חוזק ההורה וסמכותו כאן ועכשיו, העקביות מלמדת את הילד על עוצמת ההורה וסמכותו לטווח ארוך. משמעותה של העקביות היא שההורה מקפיד על קיום ההוראה שנתן בכל תנאי בהווה ובעתיד. חוסר העקביות מבלבל את הילד ופוגע בתהליך הלמידה שלו. אם פעם נרשה לילד ללכת לישון במיטת ההורים ופעם לא נרשה הוא יתקשה להבין מה מצופה ממנו. אם ההורים אינם מקפידים בעקביות על קיום הוראותיהם, הילד ילמד שעליו להתעקש עד שהוריו יתעייפו ויוותרו.

3. התמקדות: הצבה יעילה של גבולות מתחילה במיקוד הגבולות החיוניים למשפחה וליחידים שבה. לא הכול חשוב באותה המידה ויש לעשות הבחנה בין עיקר לתפל בהצבת הגבולות. עדיף להחליט על אילו גבולות אנחנו לא מתפשרים ולוותר על כל השאר. למשל, להקפיד על שמירת בטחונו של הילד, על הסדר בבית, אך לא על מה ילבש.

4. בהירות: בהירות הגבולות הוא תנאי הכרחי לתפקוד המשפחה. כאשר הגבול מטושטש ושנוי במחלוקת נוצר שטח אפור המהווה כר פורה למאבקים ומלחמות. בהירות הגבולות מועברת ע"י ההורה בדרכים שונות: בחירת המילים, טון הדיבור, העוצמה, שפת הגוף ועוד.

5. ענייניות: גישה עניינית משדרת לילד שההורה אינו נגדו אלא בעד השמירה על הגבול ועשיית הדבר הראוי. "אין מה לעשות, החוק במשפחה שלנו הוא שאוכלים רק ליד השולחן". שמירת כבודו של הילד וגילוי הבנה לקושי שלו ביחד עם נחישות לשמירה על הגבול, מעבירים לו מסר שההורה אינו נגדו גם אם הוא מקשה עליו.

שימוש בשכר ועונש בהצבת גבולות

השימוש בגמול ובעונש בתהליך החינוכי, מקורו בתיאורית הלמידה התנהגותית.

שכר (חיזוק חיובי) הוא כל דבר נעים הניתן בעקבות התנהגות מסוימת וגורם להגברת שכיחותה, כאשר הילד לומד לקשר בינו לבין התנהגותו. חיזוקים חברתיים, מילוליים ופיזיים (חיבוק למשל) עדיפים על פני חיזוקים חומריים – "כל הכבוד שהמתנת לתורך בסבלנות".

חיזוק על התנהגות רצויה, יעיל יותר ממתן עונש על התנהגות לא רצויה. לפיכך יש לחזק את הילד בכל פעם שהוא ממתין בסבלנות לתורו, במקום להענישו בכל פעם שהוא דוחף ילד אחר בתור.

חשוב לזכור, כי הגזמה בשימוש בחיזוקים חיוביים עלולה ליצור אצל הילד תלות. וכך, במקום ליצור אצלו מוטיבציה פנימית המניעה אותו לפעול עבור עצמו (למשל שהישגיו בלימודים הם עבור עצמו) הוא יהיה תלוי בחיזוקים של המבוגר והשיפוט שלו במקום לפתח יכולת שיפוט עצמאית.

העונש הוא כל דבר בלתי נעים, שהפעלתו בעקבות התנהגות מסוימת מביא לירידה בשכיחותה. על מנת להשתמש בעונש ביעילות, חשוב לעשות זאת מתוך שיקול דעת ולא מתוך פורקן לכעסו של המבוגר. לכן חשוב לידע את הילד מראש על ההתנהגות שעשויה להוביל לעונש, לקשר בין העונש למעשה (אם שיחק בכדור בסלון העונש יהיה לקיחת הכדור למספר ימים), לא לאיים בעונשים שלא ניתן לממשם, להימנע ממתן עונש גופני ולהעדיף מניעת שכר על פני חיזוק שלילי ("אם לא תסדר את החדר לא נלך לסרט", במקום" אם לא תסדר את החדר תקבל עונש לא לשחק בחדר").

אין לבסס את הגישה החינוכית על עונשים

שימוש בעונש מלמד את הילדים לפעול בשיטות כוחניות ושליליות וביסוס הגישה החינוכית על עונשים עלול להביא להסלמה בתוקפנות של הילד ושל המבוגר. במצבים אחרים, העונש עלול להוות פתרון קל ושטחי לבעיה עמוקה ומורכבת הדורשת התייחסות מעמיקה ועל כן לא יהווה אמצעי יעיל ומתאים לפתרון.

הגבולות חשובים להתפתחותם התקינה של הילדים משום שהם מגנים עליהם מפני דחפים תוקפניים, מספקים להם תחושת בטחון והגנה, מאפשרים להם ללמוד לתפקד על פי כללי החברה, מטפחים את עצמאותם ומעניקים להם תחושת שייכות למשפחה.

הגבולות מאפשרים להורים למלא את תפקידם ההורי תוך שמירה על רווחתם האישית.

הורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדיהם. חלקם מוותרים על הצבת גבולות או שאינם פועלים בעקביות ועושים טעויות נוספות גם כשהם מחליטים להציב גבולות.

על מנת לשפר את יעילות הצבת הגבולות יש להשתמש בחמשת העקרונות הבסיסיים להצבת גבולות ושימוש מושכל בשכר ועונש.

בהצלחה!

על הכותבת:
אורלי נעמה אלקריב
"דרך המילים"-מרכז נעמה למידע חברתי
אתר: www.derech-hamilim.co.il
דוא"ל orlina6@walla.co.il
טלפון: 052-8711578