אם אתם מוצאים את עצמכם כל פעם מחדש עסוקים בהחזרת צעצועים למקומם במקום הילדים ששיחקו בהם – הכתבה הזו היא בדיוק בשבילכם!
ילדים הם חלק אינטגרלי מהבית, וככאלה הם צרכים לתת יד ולעזור במטלות השונות. לא צריך לדרוש מהם לבשל, לקפל כביסה, או לשטוף את הבית, אך כן צריך שהם יבינו שיש מטלות שהן בתחום האחריות שלהם, אחרת בשעה מאוחרת (לאחר שהם הלכו לישון) אתם שוב תמצאו את עצמכם זוחלים על הרצפה תרים אחר צעצועים, ומתרוצצים בין פה לשם מתוך מטרה להחזיר דברים למקומם.
אתם לחלוטין מסכימים, אך לא יודעים כיצד מיישמים? להלן כמה שיטות מוכחות:
סיפור
בעת ביקור מהנה בחנות "דברי שיר" בירושלים תמצאו מגוון ספרים לילדים, ספרים בעלי ערך מוסף. כך למשל הספר "מי עוזר לאמא" מאת חסיה גנירם מלמד בעזרת חרוזים עד כמה חשובה עזרת הילדים. הסיפור מאפשר לפתח דיון בנושא, לשתף את הילדים בתחושות ובציפיות שלכם כהורים וכמובן שגם מהווה הזדמנות נהדרת לשמוע את הצד של הילדים: תשאלו את הילד אם הוא מבין שהוא אחראי לשמור על החדר מסודר ולהחזיר את המשחקים למקום, ואף תשאלו אלו עוד תחומי אחריות הוא מוכן לקחת על עצמו, עכשיו כשהוא כבר גדול.
שיתוף
אם אתם דורשים מהילדים עזרה בבית, סימן שהם כבר לא כאלו קטנים ועל כן יש מקום לשמוע את דעתם. כאשר הילד יחוש שדעתו משנה, הוא יבקש לקחת חלק וירגיש יותר חשוב. מכאן שאם מבקשים לסדר את החדר, ניתן להתייעץ עמם מה כדאי קודם לסדר - למשל האם את הספרים שעל הרצפה, או את הבובות שעל המיטה. כמו כן, אם עושים מטלה בבית, מומלץ למצוא כיצד הילד יכול להשתלב. שנדגים? אם תולים כביסה, תבקשו מהילד שישים אטבים, או שיעביר את הכביסה מהמכונה לכלי הריק.
היו ברורים
הרבה פעמים כעס בין הורים לילדים נובע מאי תיאום ציפיות. הורה יכול לבקש מהילד לסדר את החדר, ולאחר מכן לכעוס כי המשימה לא בוצעה כהלכה. אי לכך חשוב להבין שילדים זקוקים להסבר מפורט. כך למשל במקום לבקש "לסדר את החדר", יש לעצור ולהסביר בדיוק למה מתכוונים. אומנם ההסבר יהיה יותר ארוך, אך זמן התגובה יותר קצר. כמו כן, אם יש משימה נוספת שמבקשים להציף תחכו עמה, ריבוי משימות בו זמנית עשוי להוביל לבלבול.
עניין של גישה
אל תשכחו שילדים הם בעצם אנשים קטנים, ועל כן ממש כפי שאתם לא מוכנים לסבול שמישהו מורה לכם מה לעשות, כך גם נכון הדבר אצל הילדים. משמע אל תתנו להם "פקודה", אלא תבקשו יפה שיעשו את המשימה הרצויה, גם אם לכם ברור שהיא הייתה צריכה להיעשות כבר ממזמן. עם זאת, גם אל תהיו רכים מדי, כלומר אל תשאלו "מי רוצה לעזור"? אלא פשוט תבקשו. מה עושים אם מבקשים והילדים אינם מוכנים? תלוי עד כמה הבקשה קשורה לתחום האחריות שלהם. אם היא קשורה היו אסרטיביים, אך אם היא אינה קשורה, הסבירו יפה שממש כפי שאתם עושים עבורם אינספור דברים, כך גם הם יכולים לעזור.
תחשפו לסך העשייה
ילדים כמו מבוגרים נוטים לקחת דברים טובים כמובן מאליו. מכאן שמומלץ לקחת שבוע ימים בו תחשפו אותם לכל מה שאתם עושים בבית, וכמובן גם לשלב זאת עם קריאת טיפים נוספים להורים. אט אט הם יבינו כמה אתם עמוסים, כך שההבנה עשויה לחלחל ולהוביל לשיתוף פעולה - שווה לנסות. לבסוף נציין שאין לצפות לשינוי מידי, אלא מדובר בתהליך אותו יש לחזק באמצעות שיחות רגועות וחיזוקים חיוביים. בהצלחה!
שיהיה בהצלחה!
שלכם,
ליאת גולדשטיין,
האמא של אמאבא
עוד באותו נושא
שאלתי נער צעיר מה הוא מאחל לעצמו שקשור באהבה והוא איחל לעצמו "שההורים שלי יאהבו אותי".
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...