חרדה חברתית – זיהוי ותסמינים

לאחרונה הגיע לתקשורת סיפורו של קובי מרימי, שהצליח להתגבר על הביישנות ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. לעקוב אחרי קובי ולראות את המאבק שלו היה מעורר השראה. זכינו לראות את הניצחון של קובי, אבל קיימים המון אנשים מוכשרים ובעלי יכולות נהדרות שהעולם אינו זוכה להכיר. לא כי הם פחות מוכשרים או פחות מיוחדים, אלא רק כיוון שהם מרגישים שיש מחסום פנימי שעוצר אותם והם לא יודעים איך להתחיל להיאבק בו. בשפה המקצועית המחסום הזה נקרא חרדה חברתית.

ביישנות וחרדה חברתית לרוב הולכות יד ביד ופוגעות ברוב תחומי החיים, כיוון שכמעט כל תחום בחיים סובב סביב אנשים ואינטרקציות איתם. חרדה חברתית מונעת מאיתנו לבוא לידי ביטוי כפי שהיינו רוצים בתוך הקשרים שכבר יצרנו, ומונעת מאיתנו ליצור קשרים חדשים. 

כאשר מדברים על גיל הנעורים כ-8%-10% מתמודדים עם חרדה חברתית וביישנות. בני נוער אלה עלולים לסבול מבדידות מתמשכת, חרדות ופגיעה בדימוי העצמי שלהם - מה שעלול להוביל לפגיעה בתפקוד החברתי, הלימודי, הזוגי ואפילו לדיכאון.

זיהוי מוקדם של התסמינים עשוי למנוע כאב נפשי רב שילווה את המתבגר לאורך תקופה ארוכה מחייו. 

שלוש דרכים לדעת האם הילד שלי סובל מחרדה חברתית?

לחרדה חברתית יש מספר גדול של מאפיינים, שלא כל אחד מהם בהכרח מצביע על חרדה זו. במדריך הקצר הזה נדבר על כמה מהמאפיינים הבולטים.

בכל מקרה של חשש מומלץ לפנות לגורם מקצועי לקבלת עזרה.

1. הימנעות

זוהי צורת הביטוי הנפוצה ביותר לחרדה חברתית. מי שסובל מחרדה חברתית יעדיף לרוב לא להתמודד עם המצב הגורם לחרדה להתעורר, ולכן יימנע או ינסה להימנע באופן תמידי ממצבים חברתיים מסוימים. הימנעות מקשר עין היא דוגמה של התופעה.

איך זה נראה?

●      תירוצים חוזרים ונשנים לאי השתתפות באירועים או מפגשים חברתיים

●      חוסר יוזמה של קשרים/מפגשים חברתיים

●      הימנעות מקשר עין

●      ניסיון למצוא תירוצים להימנעות מהליכה לבית הספר/הברזות מבית הספר

●      אי הצבעה בכיתה

●      הימנעות ממצגות/עבודה בקבוצות

●      הימנעות מעמידה מול קהל

2. קיפאון

כשאדם הסובל מחרדה חברתית נמצא בסיטואציה חברתית שמלחיצה אותו, הוא יחווה קושי לבטא את עצמו. עקב החרדה, הוא ירגיש שאין לו מה להגיד, ולכן הוא לרוב יבחר שלא לדבר בכלל, או לדבר בקול מאוד שקט. לעיתים במצבים אלו יהיו גם ביטויים פיזיים המצביעים על לחץ וחרדה

איך אפשר לזהות?

●      טון דיבור מאוד שקט וחלש

●      עמידה נוקשה

●      חוסר יכולת להישיר מבט

●      תגובות איטיות/חוסר יכולת להגיב

●      ניתוק מחשבתי מהסיטואציה

●      תחושת חוסר נוחות ולחץ

●      נשימות מהירות/הזעה/דפיקות לב מהירות

3. עצבנות ותוקפנות

דרך זאת היא נדירה יחסית. לעיתים כשאדם הסובל מחרדה חברתית מרגיש שהוא נדחק לפינה (למשל בקבלת ביקורת), הוא יתקוף את מקור החרדה

איך המתבגר יכול להתנהג במצב הזה?

●      תנועות מהירות ועצבניות

●      דיבור מהיר ולא ברור

●      תגובות תוקפניות וכועסות אל עבר מקור ביקורתי

●      לחץ/דפיקות לב מהירות/הזעה

●      דיבור בטונים גבוהים מהרגיל

חרדה חברתית היא הפרעה מתפשטת

חרדה חברתית היא הפרעה מתפשטת. ככל שמשאירים חרדה חברתית ללא מענה, יש לה נטייה להתפשט ולהשפיע על ועוד תחומים - וכך להפוך לקשה יותר. בהתאמה, ההתמודדות איתה הופכת לקשה וארוכה יותר. כמו כן, חרדה חברתית היא הפרעה כרונית, ואיננה חולפת לחלוטין. ככל שהיא נמשכת ללא קבלת מענה מתאים, היא עלולה לגרום להיסגרות חברתית קיצונית, בדידות, חוסר תפקוד ודיכאון מתמשך.

הבשורות הטובות הן שיש כלים רבים המאפשרים להוריד משמעותית את השפעתה ולנהל חיים מלאים ומספקים. לכן מומלץ לפנות עם המתבגר לקבלת עזרה מגורם מקצועי.

על הכותב:
אוריה דותן הוד - מנחה ראשית
מאה שמונים
http://oneighty.co.il