לאחרונה אני מקבלת המון שאלות בנושאים הקשורים למאבק כח, כשבפועל ההורה לא יודע בכלל שהוא נמצא במאבק. מבחינתו הוא מציב גבול. איך תזהו שאתם במאבק ומה עליכם לעשות?
מאבק כח הוא בעצם שאלה: "מי שולט בסיטואציה"?
ההורה כל הזמן מבקש בקשות והילד כל הזמן עונה בסירוב ומתעקש. ההורה מתחיל לאיים ולהעניש ועדיין הילד ממשיך לסרב.
למה זה קורה?
חוסר בתחושת השייכות של הילד אל הבית. ילד שלא מרגיש שמתחשבים בדעתו, שחושב שהוא רק ממלא פקודות כל היום ותמיד אומרים לו מה לעשות מרגיש צורך עז למרוד.
מה עושים?
יוצאים מהמאבק! מתחילים לשוחח. ולמה?
הבית משמש מעין עולם קטן, והילד לומד שבחיים הכל צריך להשיג באמצעות ריב וויכוח. שאסור להפסיד ולהיכנע. אין שיח אין משא ומתן ואין יצירתיות. וחבל.
עוזרים לילד לחזק שייכות לבית על ידי:
1. שיתוף מחיי היום יום שלי.
2.התייעצות- לגבי דברים שילד יכול לחוות דעה כמו מה מתאים ללבוש מה לקנות מה לבשל וכדומה.
3. בקשת עזרה- לבקש ולאפשר לילד גם לומר לא. לבקש ממנו עזרה משמעותית וגם לומר לו כמה כיף שאתה פה לעזור.
איך תזהו שאתם במאבק?
אתם מותשים ועייפים, מבקשים כל דבר עשרות פעמים. הילד מתעקש ומסרב בכל תוקף. אתם מרגישים ייאוש ותסכול.
מה עושים? משוחחים!
לדוגמא: "אני רוצה שתעשה שיעורים עכשיו ואתה רוצה לא להכין בכלל. אנחנו רבים על זה בלי סוף. בוא ננסה לפתור את הבעיה. מה אתה מציע?". כלומר אנחנו לא נכנעים ומוותרים על הדרישות שלנו. ואנחנו גם לא פוקדים ומצווים כי זה יגרום למרד יותר גדול. אנחנו מנסים בדרך אחרת להגיע לתוצאה הרצויה. גם אם זה אומר שנצטרך להתגמש קצת ממה שאנחנו רוצים.
בהצלחה!
שתפו אותי במאבקי הכח שהצלחתם לפתור.
על הכותבת:
רעות פרץ,
הנחיית הורים אישית וקבוצתית
הצטרפו אלי בפייסבוק: רעות פרץ - הנחית הורים אישית וקבוצתית
עוד באותו נושא
שאלה טובה שדרושה לה תשובה אמיתית שמתבססת על עובדות שלא ניתנות להפרכה.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...