השבוע יקבלו אלפי ילדים תעודות בבתי הספר ובהן ציונים והערכות להישגיהם הלימודיים. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולהציע לכם רעיון לפעילות משפחתית שהיא גם מקרבת, גם זמן איכות, גם יצירה ולאחר מכן – משאירה המון תובנות לעתיד...
כשהיינו ילדים, האחים שלי ואני נהגנו להכין להורים שלנו תעודה בכל יומולדת. זה התחיל כבדיחה אבל הפך למסורת שנתית. זה היה הכי הגיוני: אם אנחנו קיבלנו תעודות עם ציונים והערכות, למה שלא נעשה את אותו הדבר להורים שלנו?
מעבר לעובדה שזה היה נחמד מאוד להכין את התעודה ביחד (אז עוד לא עיצבנו והדפסנו במחשב אלא הכל נכתב, צוייר והודבק בעבודת יד משותפת), זה היה נחמד להורים שלנו לקבל תעודה על הפעילות שלהם- וממש לדעת בציונים ובהערכה מילולית במה הם טובים ובמה הילדים שלהם חושבים שהם צריכים להשתפר.
הרעיון של מתן ציונים אף פעם לא קסם לי אבל הערכה מילולית, גם בתור ילדה וגם היום בתור אמא הרבה יותר חשובה לי, לכן החלטתי להציע את הרעיון לילדים שלי, כדי שאני אכין להם תעודת הערכה והם יכינו לי.
אז מה עושים?
* קודם כל דואגים לחומרי יצירה: ניירות, בריסטולים, טושים, מדבקות, סרגל וחומרי יצירה נוספים מכל הבא ליד.
* עורכים דיון משפחתי בו מחליטים על העמודות שיופיעו בתעודות של הילדים ובתעודות של ההורים. חשוב שכל בני המשפחה יסכימו על כל הפרמטרים. כמו כן מכינים מאגר מילים מחמיאות ומילים שמבטאות חוסר שביעות רצון- בעיקר אם יש ילדים קטנים שקשה להם להביע את עצמם בכתב. חשוב להעביר את המסר שמדובר בתעודה שמטרתה לחזק ולהעצים ואם יש ביקורת- היא צריכה להיות ביקורת בונה שנכתבת בצורה שלא פוגעת.
* מכינים את התעודה: ההמלצה היא להתחיל עם משפט מחמיא ומחזק- משהו שיגרום לקורא להרגיש טוב ומוערך. לאחר מכן טבלה עם כל הרובריקות הרלוונטיות וליד ההערכה המילולית. אפשר להוסיף ציונים מ1-10 אבל ממש לא חובה. את התעודה יש לסיים במשפט מחזק נוסף ואוהב.
* עכשיו הגיע זמן היצירה: הדביקו, קשטו ואפילו ניילנו- אלו התעודות שהכי תרצו לשמור והכי כיף להיזכר בהן לאחר שנים, הרבה יותר מהתעודות של בית הספר.
* חלקו את התעודות בטקס משפחתי- אפשר לאחר שסיימתם להכין אותן ואפשר במהלך ארוחת ערב או זמן איכות אחר. זמן משפחתי בו כולם מתרכזים לצורך חלוקת התעודות וכל אחד מקריא בקול את התעודה שקיבל, מודה לאחרים ואם יש לו שאלות או הבהרות אפשר ורצוי לפתח דיון משפחתי בנושא.
בתור ילדים לא חשבנו יותר מדי על המשמעות של מה שכתבנו והיינו למשל כל שנה נותנים לאמא שלי את הציון "לא מספיק" בבישול. אבל היום בתור הורה אני יודעת שיש חשיבות לכל דבר שנכתב ושהילדים שלי מציינים ואם הם כותבים לי שאני יותר מדי בנייד למשל או שלא קוראת להם מספיק לפני השינה חשוב לי לקחת את זה כביקורת בונה ולראות בזה צורך של הילדים שלי ונקודה לשיפור ולא להיעלב, כי זו לא המטרה.
תעודות, כל תעודות שהן, באות להראות לנו איך ביצענו משימות ואיך אנחנו מתפקדים. והמשפחה היא אחד התפקידים החשובים ביותר בחיינו. לכן תעודה משפחתית היא אחד הדברים המועילים והמקרבים ביותר שאני הכנסתי אלי הביתה.
נסו את זה, אני ממליצה!
על הכותבת:
חן קרופניק,
אמא מיוחדת
https://habayit1.wixsite.com/specialmum
עוד באותו נושא
גידול ילדים מציב הרבה שאלות ואתגרים, ההורים צריכים לעזור לילד לגדול ולהתפתח ולא תמיד הם יודעים כיצד לעשות זאת. בספר זה מוצגת ההתנהגות ההורית המומלצת בגיל הרך, שעוזרת למנוע קונפליקט ביחסי הורה־ילד.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...