הילד לא מוכן לתת יד בכביש? מתחיל לצרוח אם אתם לא קונים לו מה שהוא רוצה? מסרב לצאת מהמיטה בבוקר? איך מפסיקים את ההתנהגויות האלה שמוציאות אותנו מהכלים כל יום מחדש?
שוב הילד לא רוצה להתארגן בבוקר לגן וצריך לעשות הכל כמעט במקומו, שוב אתם מדברים אליו והוא לא מקשיב, עוד בוקר עובר עם בכי הסטרי והיצמדות לרגל שלך כמו דבק מאוד חזק ממש לפני הכניסה לגן, עוד סצנת השתוללות כי פתחת במקומו את השער לבית או הזמנת את המעלית בעצמך...
כולנו מכירים את ההתנהגויות הללו של ילדים שפשוט קשה לנו מאוד להתמודד איתם, ומה שבטוח – אנו לא יודעים לפתור אותן.
השאלה שאני שואלת הורים שמגיעים אלי עם בעיות כאלה היא: האם אתם מבינים שיש מחיר לשינוי בהתנהגות הילד, שאתם כ"כ רוצים, והאם אתם מוכנים לשלם את המחיר?
והמחיר איננו בכסף או בחטיף. המחיר יכול להיות עיכוב ביציאה מהבית, איחור לעבודה, הישארות בבית, פחות שעות שינה, בכי, התפרצויות זעם בבית וכד‘.
רק הורה שמוכן לשלם את המחיר, יכול לעבור תהליך הנקרא הדרכת הורים ואני יכולה למצוא איתו ועבורו פתרון.
דוגמה טובה היא ילדי שלי...
ילדי חזר מחבר וביקש לצפות בטלויזייה. הסכמתי לחצי פרק בלבד וחזרתי לעסוק בענייני ארוחת הערב. בעודי עסוקה החל כבר חצי הפרק השני, הבחנתי בכך וביקשתי שיכבה את הטלויזיה, וחזרתי לעיסוקיי. הוא לא הקשיב והמשיך לצפות.
כאן היו לי שתי ברירות: מאבק או ויתור רגעי. בחרתי לוותר באותו רגע אך ציינתי בפניו שאם הוא ממשיך לראות, מחר אין צפייה בטלויזיה. נמנעתי מלומר "בלי מסכים" באופן כללי ובחרתי רק בטלויזיה, כי לא חשבתי שצריך להיות כל כך נוקשה בעניין.
בזמן שבני שקוע בטלויזיה, אני כבר ראיתי את הבכי שיעכב את תוכניותיי לאותו ערב, או יבטל אותן כלל, אך החלטתי לשלם את המחיר.
בני סיים לראות את הפרק ואז חזרתי בפניו שמחר הוא לא מורשה לצפות בטלויזיה, דבר שגרר בכי בדיוק כמו שצפיתי.
בניגוד למקרים דומים, אני ישבתי בשקט וברוגע, ללא הערות, ללא כעס, ללא מילות חיבה והרגעה, ללא איומים בעונשים נוספים, אלא תוך הקשבה לכל טענותיו עם התייחסות קלה בלבד.
כמו שאתם מתארים, שעת השינה שלו עברה כבר. אך למרות זאת, הכנתי לו לאכול כשהיה רעב, עזרתי לו להתקלח ואף נתתי לו לקרוא מעט בספר.
בשלב כלשהו, הוא שאל אותי שוב אם יוכל מחר לצפות בטלויזיה כי התנהג יפה. ברוגע ושלווה עניתי שלא, אבל שיש לו אפשרות למסכים אחרים.
ואמנם הערב שלי התחיל באיחור לא קטן, אך הייתי מוכנה לשלם את המחיר על מנת להעביר מסר של נחישות ומוכנות לשלם את המחיר שידעתי שיהיה – עיכוב בכל ההתארגנות לשינה ודחיית הזמן שלי לעצמי.
רוצים להפסיק התנהגויות מרגיזות אצל הילדים? תכננו מראש, בחוכמה וחשבו על המסר שאתם רוצים להעביר לפני שאתם יוצאים בעשייה.
על הכותבת:
דורית חרמון
ליווי והנחיית הורים וצוותי חינוך
https://dorit-h.co.il
עוד באותו נושא
רוב ההורים רואים זאת כחלק מאחריותם החינוכית לחזק את הדימוי העצמי של ילדיהם. רוצים שהילדים ירגישו טוב עם עצמם. אבל מהו בכלל דימוי עצמי? איך מחזקים ואיך מתחזקים אותו?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...