כשיש בכיתה או בגן ילד שרגיש לחלב, גלוטן או בוטנים, רבים מההורים לא מוכנים לוותר על המאכל של ילדיהם בשביל להתחשב. אם תשאלו את הילדים, לעומת זאת, הם יעדיפו את החבר שלהם מאשר את הקוטג' בפיתה שלהם.
גם ילדים עם אלרגיה חריפה, כזו המסכנת חיים, הם ילדים עם צרכים מיוחדים.
מה הכוונה בצרכים מיוחדים? כל צורך אחר ושונה שאינו תואם ל"נורמה" ודורש מהסביבה לשנות או להתחשב. נשמע קל לא? תאמינו או לא, יש הורים שלא מבינים שלשלוח את הילד שלהם עם קוטג‘ לגן יכול לגרום לילד עם אלרגיה חריפה לחלב להגיע למיון וחס וחלילה גם למצב של מוות.
הדרך לשילוב של אותם ילדים, וילדים מיוחדים בכלל, היא הסברה.
רוב ההורים פועלים אינסטינקטיבית להגן על הילדים שלהם ורואים רק את הילדים שלהם. אבל אם נמשיך להסביר, להראות, להדגים ולשלב- אותם ילדים יבינו שזו הדרך היחידה ודרך הילדים גם אותם הורים יבינו שכל ילד יותר חשוב מקוטג‘.
אז הנה קצת מידע רלוונטי שיעזור לכם להבין יותר:
הרגישויות השכיחות בעולם בתחום הרגישויות למזון הן חלב, ביצים, סויה, אגוזים ודגים. סוגי הרגישויות משתנים בהתאם לצריכת המזון באותה מדינה ולאחוז האנשים הניזונים ממנו. בישראל למשל, יש רגישות גבוהה לשומשום וטחינה. תינוקות ופעוטות הרגישים לחלב, ביצים וסויה - אלרגיות מאוד אופייניות לתינוקות - יכולים לסבול ממנה בתור תינוקות אך לרוב היא תעבור עד גיל שש וחלק מהתינוקות ימשיכו לסבול מהרגישות כל חייהם. רק 2% מכלל האוכלוסייה ימשיכו לסבול מאלרגיה ורגישות למזון כלשהו לכל החיים.
אתנחתא קצרה מההסבר המקצועי. 2% נשמע מעט נכון? לא משהו שמצריך התחשבות יוצאת דופן. ובכל זאת, כאשר יש ילד בכיתה אשר רגיש לדגים או לחלב או לגלוטן או לבוטנים, רבים מההורים לא מוכנים לוותר על המאכל של ילדיהם בשביל להתחשב באותו ילד. שימו לב - מרבית ההורים. אם תשאלו את הילדים, מניסיון, הם יעדיפו את החבר שלהם בכיתה מאשר את הקוטג‘ בפיתה שלהם.
ונחזור למידע החשוב:
תגובה אלרגית אצל תינוקות וילדים יכולה להופיע בפריחה, נפיחות, וגם בהפרעה בנשימה קלה עד חמורה. ילד שסובל מאלרגיה צריך, כשהוא גדל, לדעת מה אסור לו לאכול וצריך ללמוד מגיל מאוד צעיר לבדוק את הרכיבים בכל מזון שמגישים לו טרם אכילתו. כמו כן אחריות ההורים היא ליידע את הגננות, המטפלות, המורים והורים המארחים את הילד שלהם על הרגישות שלו וגם מה לעשות אם חלילה ישנה תגובה אלרגית.
ילד עם רגישות מסוימת או אלרגיה בין אם היא למזון או לכל דבר אחר - צריך להרגיש אותו הדבר כמו כל הילדים ויכול בהחלט לחיות חיים רגילים. ברגע שמקפידים ומיידעים את הסביבה וכולם משתפים פעולה הוא יוכל ליהנות מהפעילויות בדיוק כמו כולם. עם זאת האחריות על ההורים ללמד אותו כיצד לבדוק ומה לעשרות במקרי חירום.
מעבר לעדכון על האלרגיה של הילד חשוב להסביר להורים ולילדים מסביב את חומרת האלרגיה ולא לגרום לילד להרגיש לא נעים עם המצב. אם לדוגמא הילד רגיש לחלב, רצוי שכל ההורים יכינו עוגות יומולדת לגן או לכיתה ללא חלב ואותו הדבר במסיבות ופעילויות מחוץ לכיתה בכדי שאותו הילד יהיה כמו כל הילדים.
על הכותבת:
חן קרופניק
כותבת המחברת "מידע והשראה לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים"
יוזמת המחאה החברתית #יותר_חשוב_מקוטג‘
https://www.facebook.com/chenikrupnikpr
עוד באותו נושא
יש ילדים שנוסף לתעודה יקבלו תעודת הצטיינות. אבל יש ילדים שאף פעם לא יקבלו תעודה כזאת, ולא משנה כמה הם התאמצו ולמדו. מה איתם?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...