ילדי שילוב: שנה חדשה התחלה חדשה

בעוד מספר ימים תתחיל שנת לימודים חדשה וכל הילדים, גם אלה שלא יודו בזה, מתרגשים. בין אותם ילדים יש ילדים שממשיכים באותה מסגרת, כאלה שמתחילים מסגרת חדשה או כאלה שעוברים מסגרת. ובין כל אותם ילדים, יש ילדים שהולכים להשתלב - בין אם בפעם הראשונה או קבוע - במסגרת.

שילוב, למי שלא מכיר את המושג, זה הכנסה של ילדים עם צרכים מיוחדים למסגרת רגילה בעזרת סייעת, שעות שילוב ועוד. כל ילד שיש לו צרכים אחרים או שונים צריך שילוב- החל מילדים עם אלרגיה מסכנת חיים דרך ילדים עם קשיי לימוד ועד ילדים על הרצף שמסוגלים ללמוד במסגרת הכללית ולא צריכים חינוך מיוחד.

לכל אותם ילדים - כל שנה היא התחלה חדשה. כל יום הוא התחלה חדשה. זו יכולה להיות מורה שלא מבינה, החלפה של סייעת, ילד חדש בכיתה שלועג להם. אבל ילדים הם ילדים. וכולם מתנהגים פחות או יותר אותו הדבר, כן- גם המיוחדים שביניהם! (בינינו? כולם מיוחדים!).

ילדים מקבלים ומכילים הכל! הם יכולים לריב ולהישבע שלעולם לא ידברו ורגע אחר כך להכריז על חברות לנצח נצחים. הם משתפים, הם אוהבים, הם רוצים חברים. הם לא מתעסקים בשוני ובשונות. אבל- וזה אבל ענק- אנחנו, המבוגרים כן. וברגע שהם רואים ושומעים אותנו- גם את מה שלא נאמר בקול רם- הם לומדים, ומחקים. זה מחלחל.

ונחזור להגדרה של "מיוחד" כל הילדים הם מיוחדים. לכל ילד יש את הייחוד שלו, את השונות שלו, את הצרכים שלו. אין כזה דבר "נורמטיבי" יש נורמה ויש יחסית לנורמה. יש גם ממוצע. איפה שרוב הילדים נמצאים. ואלה שחורגים מהממוצע- הם בעלי צרכים אחרים. צרכים נוספים. צרכים מיוחדים. אבל הם עדיין ילדים!

רגע לפני שנכנסים לכיתה ואותו ילד משולב נכנס, בדקו עם עצמכם איפה אתם יכולים לסייע. ללמד את הילדים שלכם לקבל, לשלב, להכיל.

1. לא לתייג: שמן, רזה, גבוה, נמוך, משקפופר, חכם, תולעת ספרים... אל תקראו לילדים לפי תארים. יש להם שמות. אל תגדירו אותם ותתייגו אותם בצורה שגם אם אתם לא התכוונתם להעליב- תישאר ותישמר אצל הילדים שלכם וככה הם יראו אותם.

2. אל תדברו עליהם מעליהם: אל תעבירו ביקורת על ילד אחר או הורים של ילד אחר ליד הילד שלכם. פתרו את זה ביניכם , ואל תדברו מעל הראש שלו- הם קולטים גם את מה שאנחנו בטוחים שהם לא שמעו.

3. ענו להם בגובה העיניים: הם שואלים? תענו. אל תעמיסו במילים ובתארים, תסבירו להם בפשטות מה עובר על אותו ילד, מה הקושי שלו וזהו. הסבר פשוט, הבנה פשוטה,קבלה קלה.

4. שלבו: הזמינו את כל הילדים לכל פעילות. ואם הילד שלכם צריך לבחור ילדים לפעילות- עודדו אותו לבחור בכולם ולא להתעלם מחלק בגלל השוני שלהם. בנוסף, דאגו להנגיש כל פעילות לכל הילדים- מבחינת השתתפות, אוכל וכדומה.

5. הסבירו להם מראש מושגים: בעיקר אם אתם יודעים שיתקלו בהם. הסבירו להם על מה זה ציליאק, מה זו אלרגיה מסכנת חיים, מה זה פיגור, ילד על הרצף , כבד שמיעה וכל מושג נוספת שהם עלולים להיתקל בו במהלך שנת הלימודים או ששמעו עליו. במקביל- שימו לב שאתם מדברים נכון- אל תגידו מוגבל או מפגר. אל תקראו למישהו אוטיסט או משקפופר. גם אם לא התכוונתם להעליב אלו לא המושגים המקובלים. מה כן? בעל עיכוב התפתחותי. עם פיגור. על הרצף. בדקו לפני שאתם מדברים או מלמדים את ילדכם.

6. אל תרחמו: אין צורך לרחם על אף ילד. להיפך- קבלו אותו כמו שהוא. הסבירו לילדים שלכם ש "אוטיסט" ו "מפגר" זו לא קללה. זה מצב של ילד. והוא לא מסכן. זה המצב שלו. אם הילד לא רוצה להיות חבר שלו- אל תכריחו ותחייבו רק בגלל שהילד שונה. מה שחשוב שזה שהוא יתנהג אליו בכבוד כמו לכל ילד אחר, בלי רחמים ובלי "טובות".

הדבר הכי חשוב בשילוב הוא פשוט לקבל את כולם. פשוטו כמשמעו- לקבל. לא לתת הנחות, לא לרחם, לא להתחבר כדי לא להעליב. התנהגו לילדים אלה בדיוק כמו שתתנהגו לכל הילדים וכך תראו לילדים שלכם קבלה והכלה אמיתית מהי!

על הכותבת:
חן קרופניק
אמא מיוחדת
מחברת "לאמא הכי מיוחדת" מחברת מידע והשראה לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים