בעזרת ה-טבע: איך תוכלו לעזור לילדים באמצעות גינון טיפולי?

גינון טיפולי הוא תחום שהחל עוד מימי קדם, בעת העתיקה. המצרים הקדמונים היו ידועים ביכולות המתקדמות של הרפואה וכבר אז רופאי חצר המלכות המצריים המליצו למטופלים לטייל בגינות הארמון על מנת לטפל במצבים נפשיים שונים. מאז עבר התחום גלגולים רבים, וכיום השיטה המיוחדת של הגינון טיפולי משמשת לצד טיפולים מסורתיים ועוזרת בהתמודדות עם מגוון רחב של מצבים: החל מהתמודדות ועזרה לילדים בעלי קשיי למידה ובעיות קשב וריכוז, ילדים ומבוגרים הנמצאים על הסקאלה האוטיסטית או בתהליכי שיקום רפואיים ואפילו בהתמודדות עם מצבי חיים שונים כמו פרידות, קשיי קליטה או פשוט הזדקנות.

קיימים כיום מספר מסלולי הכשרה לתחום הגינון הטיפולי בארץ. המסלולים משלבים לימודים מתחומים שונים: פסיכולוגיה, חינוך מיוחד, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק, שיקום וכמובן גם גינון, בוטניקה ואקולוגיה. המסלולים משלבים לימודים עיוניים והתנסות מעשית ונמשכים כשנתיים. בשנה השנייה משולב סטאג‘ בליווי אישי. התחום מתפתח ופונה לאנשי חינוך והוראה, מטפלים ועובדי קהילה.

היסטוריה של הגינון הטיפולי

מצרים העתיקה הייתה המקום הראשון שבו נתנו חשיבות לחיבור עם הטבע והאדמה כדרך טיפולית, אולם הגינון הטיפולי, בדרך בה הוא מיושם כיום, החל את דרכו בעת החדשה בשלהי המאה השמונה עשרה: בנג‘מין ראש, מטפל בבית חולים פסיכיאטרי באנגליה, החל לאפשר למטופליו לעזור בעבודות הגינון בבית החולים ולאחר זמן מה, שם לב שחל שיפור במצב מטופליו שעבדו בגינה ומאז החל להשתמש בגינון ככלי טיפולי. מאנגליה, התפשט השימוש בגינון ככלי טיפולי לספרד ובסופו של דבר הגיע גם לארצות הברית. בבית החולים הפסיכיאטרי הפרטי הראשון שהוקם בפילדלפיה בשנת 1817 בו הגינון הטיפולי היה חלק משגרת ריפוי בעיסוק מאה שנים לאחר מכן, החלה תוכנית ההכשרה לגינון טיפולי בניו יורק.

התחום עבר קפיצת דרך משמעותית לאחר מלחמת העולם השנייה כשמתנדבים שעסקו בגינון עזרו בשיקום נפגעי המלחמה והשתמשו בגינון כחלק מתהליך השיקום מפגיעה נפשית ורגשית. במקביל באותה התקופה הגינון הטיפולי לילדים הוכר כמקדם למידה אצל ילדים עם מגבלות מנטליות.

תחום הגינון הטיפולי הגיע לארץ בשנות השישים כאשר חקלאים החלו לשלב צעירים עם פיגור שכלי בעבודות חקלאיות במושבים. מאז התחום עבר מספר קפיצות דרך עד שבשנת 2005 הוקמה העמותה "אדם צומח" - עמותה ישראלית לקידום מעמד מקצוע הגינון הטיפולי בישראל.

הגינה כמקום המשקף את נפש האדם

כשאנחנו חושבים על תקשורת ושפה אנחנו מדמיינים מילים ומשפטים אך מרבית התקשורת היא דווקא תקשורת לא מילולית. אדם יכול להגיד את המילה "בבקשה" בטון אגרסיבי או בטון מתחנן – כשסוג התקשורת שאנחנו חווים מאותה מילה בדיוק יהיה מאוד שונה בשתי צורות האינטראקציה. טון, הבעות פנים, שפת גוף – כל אלו מאפשרים תקשורת גם כשהיא אינה מילולית. דרך נוספת שבה תקשורת עובדת היא דרך ההשלכה: כששני אנשים מציירים ציור, לדוגמה, התחושות העולות משני הציורים יכולות להיות שונות מאוד גם אם נושא הציור דומה. גינון טיפולי עובד, בין היתר, בשיטה דומה – לכל מטופל, ילד או מבוגר, ניתנת ההזדמנות להביע את עצמו באמצעות העבודה בגינון. תכנון הגינה יהיה שונה בהתאם לעולמו הפנימי של המטופל – ילד עם קשיי קשב וריכוז, לדוגמה, יבנה ערוגה כאוטית שבה יש צמחים רבים זה לצד זה. דרך ההקשבה לסוג כזה של תקשורת ניתן להגיע לתובנות על המתחולל אצל האנשים והמטופלים העובדים בגינה וליצר איתם דו-שיח על ההשלכה הזו. בדרך עקיפה זו ניתן להגיע למקומות שקשה מאוד להגיע אליהם באופן ישיר.

למי מתאים גינון טיפולי?

גינון טיפולי מתאים לטיפול במגוון רחב של אוכלוסיות ומצבים. הטיפול יכול להיות אישי או קבוצתי ולעזור בהתמודדות עם קשיים שונים.  אנשים בעלי קשיים במוטוריקה עדינה, למשל, זוכים להתמודד עם מטלות בתחום הדורשות פיתוח מיומנות לצד חוויית ההצלחה בתחום. כלים מיוחדים מותאמים לצרכיהם של המטופלים ועוזרים להם בתהליך – כך למשל, בעלי קשיים חברתיים לומדים להיעזר בחברים ולתקשר עימם, ילדים בעלי קשיים רגשיים יכולים להיפתח ולהביע את עצמם בקשר המיוחד שקיים לאדם אל מול הטבע והאדמה ובעלי קשיי קשב וריכוז לומדים דבר או שניים על סבלנות. הגינה תומכת אבל גם מתנגדת: ילד לומד שחייבים לתכנן, לחכות בסבלנות וגם להתמודד עם קשיים כמו מזיקים שמופיעים בערוגה.

מה עושים בגינון טיפולי?

גינון טיפולי משלב עבודה בגינה, פעולות יצירה בחומרים מהטבע, בישול והנאה מתוצרי הגינה. אפשר לשתול, לגדל, לקטוף ולהכין ארוחה או משקאות מתוצרי הגינה. בנוסף, אפשר להביא מתוצרי הגינה להורים ולחזק את תחושת המסוגלות והערך של הילדים – עצם פעולת העשייה והחיבור עם הטבע יש בו משהו מרפא.

גינון טיפולי הוא תחום התופס תאוצה וניתן לראות ההתפתחות ואת התוצאות בגינתו של המטופל, כשיקוף של מה שעובר עליו מבפנים. מסלולי הכשרה מכשירים מטפלים לטפל בתחומים שונים ואוכלוסיות שונות, תוך הקניית מיומנויות גינון ושמירה על איכות הסביבה.

על הכותבת:
שלי טל,
בת 38, אם ל-2 ילדים ואשת חינוך לגיל הרך