היום שאחרינו: לדאוג לילדים ביום שאחרינו

נכון, גם לציניים שבחבורה לא נוח לדבר על מוות, במיוחד כשמדובר בקרובים לנו ובנו עצמנו. אבל איך שלא נסתכל על זה – המוות הוא בלתי נמנע ובאופן אירוני הוא חלק מהחיים שלנו. כשאנו הולכים לעולמנו הדברים שנותיר מאחורינו יהיו בעלי משמעות ראשונה בחשיבותה על עתיד הסובבים אותנו.

הבנה נכונה והיערכות ליום שאחרי יכולה לשנות את חיי יקירינו מקצה אל קצה, ולכן חשוב לדבר על כך.

חיים ומשכנתא ביד הסוכן

כאשר אנחנו צעירים ובריאים יותר המחשבות על ביטוח חיים כלל לא עולות בראשנו. מדובר בהוצאה כספית משמעותית, שאיך שלא נסתכל עליה – לא תחזיר לנו דבר במקרה שנמות. אם לא הפעלנו את הביטוח – כל הכסף שהשקענו בו ירד לטמיון, ואם כן נאלצנו להפעיל אותו – כנראה שלא אנו נהיה אלו שמקבלים את הכסף. העניין משתנה לחלוטין ברגע שאנו מביאים צאצאים לעולם, או בשעה שאנו רוכשים דירה. ביטוח חיים למשכנתא הוא כלי הכרחי ותנאי מחייב שמצד אחד לא נוכל לקחת משכנתא ולרכוש דירה בלעדיו, ומצד שני ברמה המוסרית לא נוכל להרשות לעצמנו לתת לדור ההמשך להסתדר בלעדיו. החובה היא חובה ולא חסרים סוכנים וחברות שישמחו לבטח אתכם, אך חשוב מאד להבין את האותיות הקטנות של פוליסת ביטוח חיים למשכנתא לפני שחותמים עליה.

כמה שמים?

השאלה הזו, מסתבר רלוונטית לא רק למקרי חתונה, ובמקרים של ביטוחי חיים המשמעות שלה קריטית באמת. במידה ואתם שוקלים לרכוש ביטוח חיים חשוב מאד להביא כמה פרמטרים בחשבון. הגיל שלנו מהווה לא רק נקודת ייחוס למצב הבריאותי שלנו – הוא משמש גם אינדיקציה לסובבים אותנו. אם אנו בני 60 וילדינו כבר בוגרים ועצמאים – סביר להניח שהם לא ייזרקו לרחוב. בני הזוג שלנו מאידך, יהיו יותר תלותיים בשלב זה, פחות יוכלו לדאוג לעצמם במובנים של עבודה, וייתכן שאף יזדקקו לסיוע רפואי או חלילה סיעודי. המרכיב החשוב מכל הוא כושר ההשתכרות שלנו. הרעיון הוא להפקיד סכום ראוי כדי לדאוג להמשך מבלי להפוך את חיינו לדחוקים כלכלית כי אין לנו מספיק כסף לסגור את החודש. בביטוח חיים למשכנתא יש כללים הרבה יותר ברורים וניתן אף להיעזר במחשבון ביטוח חיים למשכנתא של משרד האוצר. הביטוח ימליץ לכם על סכום ריאלי מנקודת מבטו, וחשוב לבדוק אם הוא עולה בקנה אחד עם הציפיות והיכולות שלכם.

זה עובר בירושה

אומרים שרק דבר אחד בחיים בטוח, המוות. מה שלא בטוח, זה מתי הוא יבוא. במקרים רבים ומצערים הוא מגיע במפתיע, ואז, כאילו שהאבדן והצער אינם קשים מספיק, מתחילות לא פעם סאגות על הירושה. חוק הירושה הוא חוק יסוד המחלק את העזבון – הכסף והשווי הכספי של נכסי מנוח – על פי חלוקה הנקבעת מראש. בדרך כלל החלוקה מתבצעת כך שבן/בת הזוג של המנוח מקבל 50% מסך העזבון הכולל, ו-50% נוספים נחלקים שווה בשווה בין שאר הצאצאים. גם לחוק זה יש סעיפים וסייגים, ולכן לא פעם נכנסים עורכי דין לתמונה. כדי "ללכת על בטוח" הפתרון השכיח הוא כתיבת צוואה. לצוואה יש חזקה על חוק הירושה, וההחלטה כיצד לחלק את העזבון נותרת בידיים שלכם. כך תדעו באמת מה אתם מורישים, למי, ובמקרים רבים תוכלו למנוע מריבה כואבת ומיותרת. ישנן מספר דרכים לכתיבת צוואה, וגם אליה מתלווים מסים והגבלות, ולכן מומלץ לתכנן אותה באמצעות איש מקצוע.

על מוטבים ושארים

כל עוד אנו בחיים עלינו לדאוג לאיכותם ובריאותם של החיים שלנו וגם של המשפחה. לשם כך יש לנו קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחים נוספים. ההפרשות שלנו וגם ההכנסות לתכניות הללו נצברות עם השנים באופן כללי (למעט מקרים בהם אנו עוברים שינוי מקצועי, סיכון גבוה יותר לפגיעה, אימוץ ספורט אתגרי וכד‘). ההכנסות האלו הן כלי לשימור איכות ורמת החיים של קרובינו במידה ואנו לא ניצלנו אותן. זוהי תכנית חסכון לכל דבר ועלינו להתייחס אליה ככזו: ראשית, חשוב שנפקיד את הכסף על פי יכולתנו ונחלק אותו בין הקרנות השונות בתבונה. מעבר לכך – עלינו לדאוג עוד בפתיחת הקרן, או מוקדם ככל הניתן, להגדיר את היורשים שיקבלו את הכסף במקרה אסון: אם מדובר בקרנות פנסיה, גמל או השתלמות – כל מי שנרשום בפוליסה יוגדר כ"מוטב" ויקבל את חלקו בפיצויים. במידה ואדם נפטר ועדיין עבד כשכיר – ילדיו התלויים בו (עד גיל 18) יוגדרו "שארים" ויקבלו את כספי הפיצויים, ללא קשר לצו הירושה או להגדרות המנוח. בכל מקרה חשוב וראוי לעבור, להתעדכן ולעדכן אחת לתקופה את ההפרשות וההגדרות, במיוחד במקרים שמשנים את הסטטוס המשפחתי – לידה וגירושין למשל.

החיים בלעדינו

כפי שנאמר בהתחלה, המחשבה על לכתנו לעולם לא תהיה קלה, ובטח שלא מובנת מאליה. התכנון הנכון של חיינו הוא לא עניין של מה בכך אך חשוב וראוי לתת לו התייחסות עמוקה, במיוחד כשיש לנו יקירים שנשארים אחרינו. החיים הם לא דבר זול, אך כדי שנוכל לקנות לנו חלקת שקט, לפחות בכל הקשור לילדים, לבני הזוג ולמשפחתנו – כדאי לדאוג להם בעוד מועד, ולהבין שגם זה חלק מתפקידנו.

על הכותבת:
זהבה דורי,
אם ל-3 ומדריכת חינוך פיננסי למשפחות