האתגר בליל הסדר הוא עצום: הפקקים בדרך, הישיבה הארוכה לצד השולחן, ההמתנה המייגעת בזמן קריאת ההגדה ועד לארוחה עצמה, השעה המאוחרת ושבירת השגרה הרגילה, ואסור לשכוח: הניתוק הארוך מהרגיל מהסלולארי והמסכים... איך בכל זאת מתמודדים עם ילדים בליל הסדר?
נכון, הילדים ובני הנוער ישמחו להיפגש עם קרובי המשפחה, לקבל מתנות ולחפש את האפיקומן, אבל חוץ ממספר קטעים בודדים, קריאת ההגדה אינה מסקרנת או אטרקטיבית מספיק. זמני הארוחה-המתנה עד האוכל עצמו, קריאת ההגדה, שינויי הזמנים- כל אלה משבשים את השגרה עבור הילדים והמתבגרים. עבור הילדים- הם מאבדים את הסבלנות והריכוז ולרוב מגיעים לשעת הארוחה רעבים ועייפים למדי. אצל המתבגרים מדובר בשעות של ניתוק מהמסך ומחבריהם מה שיכול לייצר מתח וחוסר סבלנות, לשבת זמן ארוך וממושך סביב השולחן ולדבר על נושאים שפחות מעניינים אותם מאשר לשחק במחשב, להסתמס עם חברים או לצפות בסדרה בטלוויזיה.
כך תתמודדו עם הילדים:
- הכינו אותם מראש: דברו איתם על סדר הערב, על זמני הארוחות, על מה אתם מצפים מהם ומה אתם מצפים שלא יעשו.
- דאגו למספיק תעסוקה: בהתאם לגיל הילד אתם יכולים להביא לו צבעים (ישנן הגדות מיוחדות לצורך כך), ספר קריאה ואף משחקים. במידה ומדובר בכמה ילדים לא תמיד הם מוכרחים לשבת ליד השולחן ולהפריע לכולם, אם ישחקו בחדר הסמוך בשקט זה יכול להיות עדיף עבור כולם.
- אל תחכו לרגע האחרון: הילד מאבד סבלנות? אתם מזהים סימנים של עייפות? אל תתנו לו להגיע למצב של עייפות יתר ובכי, קחו אותו מראש להרדים או להרגיע היכן שלא יפריע ולא יעירו אותו.
- האכילו מראש: ילדים קטנים לא מסוגלים וגם לא צריכים לחכות זמן רב לארוחה, מה גם שזמני הארוחות משתנים להם ומבלבלים אותם. האכילו אותם לפני תחילת הסדר ובמידה ומקובל אצל המשפחה המארחת- אפשרו להם לאכול במהלך קריאת ההגדה לפני שהמבוגרים מתחילים לאכול. כמו כן בדקו מה יש בארוחה שלא ייווצר מצב שמגישים אוכל שהילד כלל לא אוכל ויהיה רעב, אם יש צורך הביאו אתכם מהבית מה שהילד אוהב.
- אל תתווכחו: זה לא הזמן לחנך, ועדיף אף לוותר רק הפעם מאשר לגרום לריב או ויכוח קולני ובכי מיותר סביב השולחן, בייחוד אם יש אורחים. אם הילד לא רוצה לאכול, לא רוצה לשבת ליד השולחן- הולך לישון מוקדם/מאוחר מהרגיל- כל עוד הוא לא מפריע אין סיבה להתווכח איתו.
כך תתמודדו עם המתבגרים:
- הגדירו את הגבולות: בחרו מה חשוב לכם מאד ולא תוותרו עליו ומה יכול להיות גמיש והיכן אתם מוכנים לוותר. ישנם דברים שאתם מסכימים עליהם בתור הורים וכאלה שלא. לכן, החליטו מראש מה מתאים לכם, תאמו על מה לא תוותרו ועל מה כן, תאמו ביניכם ועדכנו את הילד, יתכן שהכללים שתקבעו לא ימצאו כן בעיניו, שם כדאי לנהל משא ומתן מכבד, תוך הקשבה למה שחשוב למתבגר ומה פחות, כבדו את העדפותיו והגדירו יחד על מה ניתן להתפשר ועל מה לא. נהלו את השיח כמשא ומתן והגדירו היכן ניתן להתפשר והיכן לא - כמו לדוגמא "אתה יכול להביא איתך את הנייד אבל הוא נשאר על שקט ואתה שם אותו בצד מתחילת הארוחה ועד סופה."
- תאמו ציפיות: הסבירו להם מה אתם מצפים מהם, שהם יהוו דוגמא אישית לאחיהם, שהם בוגרים מספיק לשבת ולהשתתף ולהיות חלק מקריאת ההגדה והארוחה ועל מה תוכלו לוותר. הקשיבו להם אם יש להם מה לומר בנידון, כבדו את בקשותיהם כל עוד ניתן. תקבלו כבוד רק מתוך עמדה מכבדת כלפיהם.
- אל תיכנסו איתם לפינות: במידה ואינם רוצים לשתף פעולה, שחררו ותנו להם להיות בשלהם. לייצר שיחה עוינת וויכוח באמצע הארוחה לא יועיל לאף אחד. נקווה שבתיאום מראש פחות תקלעו למצבים אלה.
- מצאו פתרונות משותפים: אם יש להם דברים מסוימים שמפריעים להם כמו שמכריחים אותם לשבת בשולחן של הקטנים וכדומה, התחשבו בדעתם ועזרו להם למצוא את הפיתרון שירגישו שמקשיבים להם.
- הוו דוגמא אישית: התנהגו בארוחה ודברו אליהם כמו שהיתם רוצים שהם, ואחיהם הקטנים- יתנהגו בארוחה וידברו אליכם.
שיהיה ליל סדר כשר ושמח!
על הכותב:
אלעד דהן, MSW
מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי,
מנהל "רימון – מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה"
https://www.rimonclinic.com
התגובות שלכם ...