כולם יודעים שחתולים לא ממש צריכים אף אחד. הם משחקים עם עצמם, מתרחצים בעצמם וגם יודעים למצוא אוכל בעצמם. האם זו הסיבה שהם אינם נחמדים?
אז למה באמת חתולים לא נחמדים?
אולי כי פעם מישהו לא היה נחמד אליהם?
אולי לא נתנו להם אוכל בזמן?
או שכחו אותם בחוץ והם נעלבו?
אולי לא ליטפו אותם כשהיו ממש זקוקים לליטוף?
אולי כי הם פוחדים? שירימו אותם, או שיפילו אותם, שימשכו להם בזנב, או באוזניים...
אורי לברון מספר ומיכל שלו מאיירת סיפור על חתול אחד קטן, שמוצא את מקומו בעולם.
עוד באותו נושא
ספר ילדים חביב המתואר מנקודת מבטו של כלב מאומץ, שהאהבה העיקרית שלו והדבר שמניע אותו בחיים הוא אוכל.
אני בהחלט לא טיפוס של חתולים.
מאלה שבאמת סבורים שחתולים אינם נחמדים.
לדעתי הם בעלי חיים אנוכיים, שלא זקוקים לאף אחד, שבהרף עין יקפצו על השולחן ויגנבו את מה שיש עליו או ישרטו ילד קטן שלפני שניה ליטף אותם באהבה.
לכן הכותרת "למה חתולים לא נחמדים" ממש סיקרנה אותי.
וכשסיון החמודה קראה לי את הסיפור, הוא מצא חן בעיני.
כאילו נתן הצצה לעולמם הקשה של חתולים, ששוב לא אזלזל בהם כל כך.
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...