נראה, כי על אף שהמרחב המקוון הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, צעירים אינם זוכים להדרכה הולמת בנושא זה, ולעתים אף מקבלים מסרים סותרים או מבלבלים. מה עושים? קראו בהמשך
להיות הורה בעידן המודרני זו מטלה מאתגרת. התמיכה השבטית שהייתה נהוגה בעבר, כבר אינה חלק מאורח חיינו, ובפני ההורה עומדים אתגרים חדשים שדורשים ממנו תמרון בין מטלות היום-יום האין-סופיות, העבודה מחוץ לבית וכמובן הטיפול בילדים ובמשפחה.
כדי להצליח ולבצע את כל אותן משימות, אך טבעי הוא שהורים נוטים לעשות שימוש במדיה הדיגיטלית ובטלפונים החכמים הזמינים והנגישים על מנת להעסיק את ילדיהם. כשצריך להתרוצץ בין מכונת הכביסה לסירים, והפעוט – שבדיוק לומד לעשות את צעדיו הראשונים וחייב להיות תחת השגחה – מבקש שישעשעו אותו, נדמה שאין דרך אחרת אלא להושיב אותו עם טאבלט או הטלפון על מנת שיצפה בסרטונים האהובים עליו ביוטיוב ויאפשר להורה לסיים את מטלותיו. התנהלות זו מובילה לכך שהמכשירים הניידים המלווים את הילדים מרגע היוולדם אינם בגדר נטע זר. הם רגילים לצפות בתוכניות ובסרטונים, לשמוע שירים, להצטלם, להיות חלק משיחות וידאו מצולמות ובמהרה אף לומדים לתפעל בעצמם את כל הטכנולוגיה הזו. ובכל זאת, על אף החשיפה והשימוש במכשירים הדיגיטליים, נדמה לעתים כי הגיל הרך הוא השלב הבטוח, אותו שלב שבו הילדים עוד לא נחשפו לתחלואות העולם והם מוגנים ושמורים עם הוריהם או במסגרות שנבחרו עבורם בקפידה, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע למרחב המקוון.
הורים רבים בטוחים שילדם נחשף אך ורק לאותם תכנים שהם אישרו ואינו חשוף במרחבי הרשת, אך למעשה, כיום רוב התינוקות והפעוטות הם כבר בעלי עקבות דיגיטליים. הורים ומבוגרים משמעותיים אחרים בוחרים לחשוף ולשתף ברשתות החברתיות כבר משלב ההיריון את תמונת האולטרסאונד של העובר, לשלוח בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית תמונות של צירים, של רגע הלידה ושל השקילה הראשונה של הרך הנולד, ובהמשך גם של יום השחרור מבית החולים. החשיפה נמשכת גם לאחר שההורים המאושרים חוזרים עם התינוק הביתה, מתרגשים ומתפעלים מהתפתחותו המהירה ומלווים את התפתחותו בתמונות אשר מדי פעם גם מועלות לרשתות חברתיות או מופצות בקבוצות וואטסאפ. לא אחת אנו נתקלים בתמונות של פעוטות עירומים משתכשכים בבריכה או מטיילים עם המשפחה, והתמונות הללו, מרגע שפורסמו ברשתות חברתיות, הן שם לנצח ועלולות להיות מופצות ללא שליטה וללא יכולת הבחירה של המצולם. בנוסף להפצת תמונותיו של הפעוט, אנחנו גם מלמדים אותו להשתמש בטכנולוגיה, כך שמהר מאוד הוא לומד לצלם אחרים. תחילה הוא מצלם את הקרובים אליו, ואלו מתמסרים למצלמה. כאשר הוא מצלם את אחיו הגדולים יותר והם אינם משתפים פעולה, לרוב הם יתבקשו להתפשר ולהצטלם. למעשה, בכך מועברים לפעוט ולאחיו הבוגרים מסרים לא עקביים לגבי חשיפה, פרטיות וצילום אחרים.
אם אחד המסרים החשובים לצעירים הוא שעליהם לכבד את הזולת ולא להפיץ תמונות, עלינו, ההורים, להתנהג באותו אופן. עלינו ללמד את הפעוט שלא מצלמים את האחר ללא רצונו, ובנוסף, עלינו להקפיד לשמור על פרטיותם של ילדינו ולחדול מהפצת מידע כה רב עליהם במרחב המקוון. הורים רבים בוחרים לפרסם ברכות אישיות ומרגשות לימי ההולדת של ילדיהם, ברכות שנועדו לעיני חברי הפייסבוק שלהם ולא לתינוק או הפעוט שעדיין אינו קורא. בכך הם למעשה מלמדים את ילדיהם שחשיפה אישית כזו היא לגיטימית ונכונה. בהגיעם לגיל בוגר, נוכל לראות כיצד הצעירים מתנהלים במרחב המקוון נוהגים כמותם: הם משתפים ברשתות החברתיות את תמונותיהם, מחשבותיהם האינטימיות או תמונות של אחרים, ולמעשה מתנהלים כפי שראו את הוריהם פועלים לאורך השנים.
בכל הנוגע לשעות המסכים, תינוקות ופעוטות אמנם אינם מבלים עדיין זמן רב מול מחשב, טלוויזיה או סמארטפון, אך עדיין נחשפים לחוויית השימוש של האחרים, כאשר הוריהם והמבוגרים שסביבם עושים שימוש תדיר בטלפונים ניידים תוך כדי הטיפול בהם. צפצוף המיילים הנכנסים, ההודעות וההתראות השונות גורם להורים לבדוק בכל פעם את המכשיר הנייד, ולוּ רק לרגע: בזמן הארוחה המשפחתית, בחוג הורים-ילדים, בטיול המשפחתי, באמבטיה כאשר יושבים ליד הפעוט או כאשר הוא משחק. דפוסים אלו שאנו מציגים, מלמדים את ילדינו שזוהי התנהלות נורמטיבית ותקינה. עם זאת, התנהלות דומה של ילדים או מתבגרים, מעוררת כעס רב בקרב המבוגרים והם חשים שהצעירים מבלים את כל זמנם אל מול המסך ומגיבים לכל צליל שבוקע מהנייד. פעמים רבות נשמעות תלונות על צעירים שמשוחחים עם הוריהם תוך כדי נעיצת מבטים במסך, ללא יצירת קשר עין, אך זוהי למעשה התנהלות שמאפיינת גם מבוגרים. וכך גם לגבי מי שבוחרים לצלם אחרים במצבים מביכים ולהעלות את התמונות האלה לפייסבוק, אך זועמים ופגועים כאשר ה"קורבן" המצולם מקורב אליהם.
נראה כי על אף שהמרחב המקוון הוא חלק בלתי נפרד מחיינו והוא מלווה אותנו רוב שעות היממה, צעירים אינם זוכים להדרכה הולמת או למודלינג מכוון, ולעתים אף מקבלים מסרים סותרים או מבלבלים.
על המבוגרים המשמעותיים ללמד את הילדים החל מגיל ינקות כיצד עליהם להתנהל במרחב המקוון – לא רק במילים, אלא גם במעשים:
ואולי חשוב מכול: היו מודעים לכך שילדים לומדים מחיקוי. מסרים עקביים ומודל חיובי ישמרו על הילדים שלנו בהמשך.
עוד מאמרים, הצעה להסכם תקשורת משפחתי וסרטונים בנושא גלישה בטוחה: www.hop.co.il
לפניות למרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט: 054-8-858911 www.isoc.org.il/safe
על הכותבת:
ד"ר מיכל דולב-כהן,
מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט.
מלמדת במכללת אורנים,
מדריכה ומנחה ילדים, נוער, צוותי חינוך והורים בהתנהלות מושכלת במרחב המקוון, בנושאים של בריונות ופגיעות ברשת ובתקשורת מיטבית ואחראית באמצעים דיגיטליים.
michal@netvision.net.il
עוד באותו נושא
למרות שממש עוד רגע אנחנו מתחילים את שנת 2022, עדיין קיימת הפרדה בין בנים ובנות בצבעים, בלבוש ובתחומי העניין. עדיין יש תחומי לימוד ומקצועות שנחשבים "גבריים" וכאלה שנחשבים "נשיים".
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...