"של מי המיטה הזאת?" או: בעיות שינה אצל פעוטות וילדים

שירה, אמא של נועה בת ה 2.5, מספרת: "לנועה יש מיטה נוחה ויפה בחדר שלה, אבל היא מסרבת בכל תוקף להירדם בה. בכל ערב היא נרדמת במיטה שלנו כשאני שוכבת לידה, ואחרי שהיא כבר ישנה אני מעבירה אותה למיטתה. הבעיה היא, שבסביבות 2 בלילה היא מתעוררת, נעמדת במיטתה, בוכה וצורחת עד שאני מתייאשת ולוקחת אותה בחזרה למיטה שלנו, ושם היא ישנה, בינינו, עד הבוקר. אני מותשת ורוצה כבר שנועה תירדם ותישן במיטה שלה כל הלילה אבל אין לי מושג איך להגיע לשם...".

אמא של שירה לא לבד. הורים רבים נתקלים בקשיים דומים בקשר לשינה של ילדיהם "הגדולים" (בין שנתיים לחמש שנים) שמתאפיינים באחד או יותר מהתופעות הבאות:

• חוסר רצון לסיים את היום.
• סירוב של הילד ללכת ללכת לישון במיטתו.
• הרדמות במיטת ההורים או מעבר אליה במשך הלילה.
• הרדמות ארוכות מאוד, המלוות הרבה פעמים בבקשות רבות של הילד ("אני רוצה מים, אני צריך ללכת לעשות פיפי" וכו).
• תלות בנוכחות ההורים בזמן ההרדמות.
• יקיצות בלילה.
• אכילה ושתיה בלילה.
• יקיצות מוקדמות בבקרים.

בדרך כלל מדובר בקושי סביב נושא השינה שליווה את הילד מינקות ופשוט שינה את צורתו כשהילד גדל, אך לעיתים רחוקות יותר מדובר במשבר נקודתי סביב נושא השינה כתוצאה משינוי משמעותי בחיי הפעוט כמו הולדת אח/אחות, מעבר דירה, כניסה לגן חדש וכ"ו.

מניפולציה או קושי אמיתי?

בניגוד לתינוקות קטנים, שביחס לבעיות השינה שלהם קיימת אצל רוב ההורים הבנה וסבלנות, כאשר הורים מתמודדים עם בעיות השינה של ילדיהם "הגדולים", הרבה פעמים עולים בהם רגשות לא פשוטים. הורים יכולים להרגיש חוסר סבלנות, תסכול עמוק ואפילו כעס על הילד וההתנהגות שלו. ההרגשה שלהם היא שהילד "עושה להם מניפולציה", כלומר, מנצל את המצב הרגיש של השינה כדי לסחוט מהם התנהגויות שונות.

כיועצת שינה, חשוב לי להבהיר להורים שזה לא המצב. 

לא מדובר פה בהתקף בכי וצרחות לשם "תמרון ההורים" כמו במצבים שכמעט כולנו מכירים, למשל, כשהילד משתטח על הרצפה באמצע הסופר וצורח "אני רוצה שוקולד" ולא נרגע עד שהוא אכן מקבל את השוקולד. פעוטות וילדים עם בעיות שינה, שמתנגדים להיכנס למיטתם או דורשים בבכי וצרחות נוכחות הורית בזמן ההרדמה, ניצבים מול קושי אמיתי ביחס להרדמות ושינה. החוויות שצברו בעבר בנושא לא היו טובות, רגועות ועצמאיות מספיק ולכן כל העניין מעורר בהם חוסר שקט גדול ואפילו חרדה. אין כאן מניפולציה אלא מצוקה אמיתית שחשוב לתת לה מענה מלא.  

למה חשוב להציב גבולות?

הגבולות שההורים מציבים יוצרים לילד "אזור בטוח" שבו יכולה ההתפתחות להתרחש. אם לא מציבים גבולות הילד לא יודע אם יש שם באמת מישהו שישמור עליו ויציב לו גבולות וגם יעזור לו במקרה הצורך. כל ילד זקוק ל"סופר אמא" ו"סופר אבא", שיחוו על ידו כחזקים, עקביים רגועים ובטוחים בעצמם. הנוכחות של הורים כאלה מרגיעה את הילד ונותנת לו בטחון. לעומת זאת, כשאין גבולות הילד מרגיש שהכוח שלו אינסופי ושהוא מנהל את הדברים במקום ההורים שלו. זוהי תחושה מפחידה שמשפיעה לרעה על ההתפתחות העתידית. ממחקרים עולה שסגנון ההורות הסמכותית, המשלבת מצד אחד שליטה והצבת גבולות של הורים ומצד שני תמיכה והנחייה שלהם, מאפשרת את ההתפתחות המיטבית אצל ילדים. לכן, כדאי לאמץ סגנון הורות זה באופן כללי, וכמובן שגם בטיפול בבעיות סביב נושא השינה.

אז מה עושים? מספר עקרונות מנחים

• הכנה מוקדמת לשינוי - שוחחו עם הילד שלכם בשעות אחה"צ, כשהוא רגוע. הסבירו לו שלכל אחד בבית יש מיטה משלו ושמהערב אתם תעזרו לו להירדם ולישון במיטה שלו. הבהירו שלא תאפשרו מעבר למיטה שלכם ושהיא מעכשיו "מחוץ לתחום".
• טקס שינה נכון – לטקס שינה נכון, שחוזר על עצמו כל ערב, יש חשיבות רבה בהרדמות רגועה וטובה של פעוטות וילדים. חשוב לבנות את הטקס בצורה של "משפך של גירויים" ולאפשר לכם זמן משותף ורגוע עם הילד בחדרו לפני שהוא נכנס למיטה. דוגמא לטקס – אוכל, אמבטיה, כניסה לחדר השינה של הילד, הלבשה (והחתלה במידת הצורך), אמירת לילה טוב להורה שלא נשאר בחדר עד ההרדמות , סיפור בישיבה משותפת על השטיח, כורסא או בכל שאיננו המיטה של הילד, כיבוי האור (אם רוצים אפשר להשאיר אור לילה), חיבוק ונשיקה אחרונים והכנסה למיטה.
• הדרגתיות – אנחנו רוצים לבנות אצל הילד בטחון וחוויות טובות. זה דורש זמן והשקעה מצידכם. בהתחלה כדאי לקחת כסא ולשבת ממש בסמוך למיטת הילד. במידה וזקוק להרגעה אתם יכולים להשתמש במגע עדין כמו ליטופים או טפיחות. אפשר גם להשתמש במגע יותר אינטנסיבי כמו חיבוק על הידיים, אבל רק עד שמתחיל להירגע. שימו לב שאת תהליך ההתנמנמות וההרדמות הילד צריך לעשות במיטה כשאתם רק יושבים לידו. בהמשך תוכלו להרחיק את הכסא ובסופו של דבר גם לצאת מהחדר.
• מענה תמידי, מיידי ומלא לקושי או בכי – אל תשאירו את הילד לבכות ללא מענה. ככל שתהיו יותר זמינים לעזור לילד עם הקושי האמיתי שיש לו, הוא יצבור בטחון ויירגע יותר מהר ובקלות בפעמים הבאות שיחוש בקושי.
• גבולות – למרות השיחה המקדימה אין ספק שהילד שלכם יבדוק האם אתם רציניים ביחס לשינוי, כלומר, עד כמה הוא יכול להשפיע על ההתנהלות שלכם. הזכירו לו על מה דברתם ועמדו מאחורי המילים שלכם. שדרו לו עקביות, רוגע ובטחון מצידכם וזה ירגיע אותו ויקטין את רמת ההתנגדות והבדיקות. במידה והילד מגיע אליכם למיטה באמצע הלילה חשוב מאוד להחזיר מייד  ובלי דיבורים למיטה שלו ולהרדים כמו בתחילת הלילה במיטתו.  

נשמע מסובך? אשמח להיות אתכם בקשר ולעזור לכם ביישום של השינוי.

שלכם,

אורית

על הכותבת:
אורית היימר – "פשוט ישנים"
יועצת שינה מוסמכת בשיטת "לילה טוב"
פלאפון: 050-6373901, אתר: http://www.simplysleeping.co.il/