סמכות הורית - תשובות לשאלות נפוצות

בתנ"ך כתוב: "כבד את אביך ואת אמך" וגם: "איש את אביו ואמו תירא".

והרבה שנים זה מה שקרה.

פחדנו מההורים שלנו. הסמכות שלהם נבנתה על יראה, על פחד, על חינוך בו האב הוא ראש המשפחה ואין לסתור את דעותיו ואת מעשיו.

אבל היום, היום כל זה כבר השתנה.

בתכניתי "קשרים משפחתיים" ברדיו סול, הקדשתי את אחת התוכניות לנושא של סמכות הורית. במאמר זה יש שאלות ותשובות מתוך התכנית. 

מה קורה אם על הכל אני אומרת כן ומה קורה אם על הכל אני אומרת לא?

תשובה: השאלה שאני שואלת אותך זה למה "על הכל"? להגיד "כן" על הכל זה לא טוב ולהגיד "לא" על הכל זה לא טוב.

כשאת אומרת כן על הכל, את יוצרת בלבול בילד. בעצם, הילד יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. וחשוב לי שתדעי, שמנקודת מבט של הילד - זה מפחיד. את אולי תתפשי את עצמך כאמא שמאפשרת לילד שלה, אבל להגיד על הכל כן זה לא לאפשר. נהפוך הוא. זה קצת כמו במקום להכניס את הילד לאמבטיה ואח"כ לבריכה של הקטנים ואח"כ לבריכה של הגדולים, לזרוק את הילד לאמצע האוקיינוס ולהגיד לו - תלמד לשחות לבד.

מהצד השני - למה להגיד "לא" על הכל? זה כמו לחיות בבית סוהר.

אז מה כן?

הבחירה בין "לא" ובין "כן" צריכה להיות בחירה מודעת. לא רק מה אני כן/לא מרשה, אלא למה אני כן/לא מרשה. כשאנחנו יודעים למה (ולא, "ככה" זאת לא תשובה טובה לא רק עבור הילד, אלא גם עבור עצמך) אנחנו מרשים או לא מרשים, יותר קל לנו לעמוד מול הילד, להסביר לו וגם הילד מרגיש בתוכו שיש הגיון פנימי במה שאנחנו אומרים.

כשאני נותנת עונש, מאיזה ומתי אני יכולה לחזור בי ומאיזה ומתי לא?

תשובה: באופן אישי, אני פחות מאמינה בעונשים. עונש לא מלמד אף אחד שום דבר והוא בדרך כלל הפגנת כוח שנובעת מחוסר כוח ולא מסמכות.

ניתן כן לומר לילד מראש, שהתוצאה של המעשים שלו תביא להשלכות מסוימות. זה גם מלמד שלכל מעשה יש תוצאה ואז הילד גם לא מופתע שהתוצאה מגיעה.

כשמחליטים לתת עונש או תוצאה ממעשים, צריך לחשוב מראש על עונש או תוצאה שאת יכולה לעמוד בו.

אם לא תוכלי ליישם את מה שהבטחת, את פוגעת במילה שלך. את לא מאמינה לעצמך וגם הילד לא. זוהי פגיעה בסמכות.

יחד עם זאת, לפעמים מהכעס שלנו, אנחנו אומרים דברים שבאמת אין לנו יכולת לממש (למשל, שבוע בלי מחשב). תמיד אפשר, כשהכעס נרגע לקחת את הילד לשיחה ולהגיד לו שמה שהוא עשה ממש הכעיס אותנו. יחד עם זאת, הגבנו יותר מדי קשה למה שהוא עשה ולכן הוא יקבל מחשב אחרי יומיים ולא אחרי שבוע.

יש לי בן, בן 4. הוא לא מוכן לקבל לא. כשאני אומרת לו "לא" הוא מיד מתחיל להרביץ ולבכות. מה אני עושה?

תשובה: יש מספר דברים שאת יכולה לעשות. קודם כל, אם היינו בטיפול, הייתי מבקשת ממך לדמיין שאת הבן שלך. ואז כשאת מדמיינת שאת הבן שלך - מה קורה לך כשאמא שלך (כלומר את) אומרת "לא". כשתביני את העולם של הילד, יהיה לך קל יותר לדבר איתו ואליו בצורה כזו שלא תתסכל אותו. אם את מצליחה לעשות את זה בבית - מצויין.

דבר שני שהייתי מבקשת ממך, זה לדמיין את עצמך, כשאת אומרת לילד שלך "לא". מה ואיך את מרגישה וגם- למה את אומרת לו "לא".

הילד מגיב לא רק למילים אלא להרבה דברים מסביב. הוא מגיב לאיך את אומרת את ה"לא". הוא מגיב לתחושות ולרגשות שלך והוא מגיב גם למה שהוא יודע שיקרה בסוף (תישברי/לא תישברי).

אחרי שעשית את הדברים האלו - חקרת את עצמך, למדת את התגובות שלך ושינית אותן, אפשר לעבור למה עושים עם הילד (למרות, שאחרי שעשית את 2 הדברים הראשונים, מהנסיון שלי, גם התגובות של הילד ישתנו).

מותר לילד לבכות - זאת דרך להוציא את התסכול שלו. אסור להרביץ לאנשים – מותר כן להרביץ לספה, לכריות, לדברים שלא פוגעים באנשים אחרים.

ותפקידך להיות לידו. לקבל את העובדה שהוא מתוסכל ולהכיל את הקושי שלו. אל תכעסי עליו, אל תאסרי עליו לבכות. את בהחלט יכולה להגיד לו: "נכון, זה מתסכל כשאומרים לך "לא". אני בהחלט מבינה למה אתה בוכה. ומותר לך לבכות.

וזהו!

את לא צריכה לאסור לבכות, את לא צריכה להתעצבן שהוא בוכה. פשוט להיות שם עבורו. ככל שהוא יידע שכשהוא בוכה את מקבלת את זה בהבנה, ככה משך הבכי והאימפולסיביות של הדברים יירגעו. זה ייקח זמן, אבל זאת הדרך.

בהצלחה!

התכנית "קשרים משפחתיים" משודרת בכל יום ראשון בין השעות 12:00-14:00.

ניתן להאזין לתוכנית דרך המחשב או דרך הנייד (יש אפליקציה). לכניסה לתכנית: www.radiosol.co.il

שלכם,

יעל

על הכותבת:
יעל עיני,
מחזקת קשרים בין הורים וילדים.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים"
כותבת ספר הילדים: "המקום בו אלוהים נמצא"
ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il טלפון: 050-6655905
אתר:  http://beaparent.co.il