כיצד נלמד מגיל צעיר סבלנות, רוגע, התמודדות עם כעסים ודחיית סיפוקים? ובמה פענוח ציורי ילדים יכול לסייע לנו?

כיצד לחנך ילדים לסבלנות מגיל צעיר?

איך נלמד מגיל צעיר סבלנות, רוגע, התמודדות עם כעסים ודחיית סיפוקים? האם זוהי דוגמא אישית? – לא תמיד. לפעמים אנו יודעים להתמודד היטב עם התסכולים שהחיים מזמנים לנו, יודעים לחרוק שיניים ולהמשיך... אך העניין הוא גם, ולא פחות חשוב, איך אנחנו מתמודדים עם התסכולים שההורות מזמנת לנו? האכזבה מהציפייה שהתפוגגה - "איך נולד לי ילד כל כך לא חברותי?... מה זה ההתפרצויות זעם התינוקיות האלה עכשיו?" כן, כן... ילדים הם לא תמיד מה שתכננו ודווקא שם אנחנו כועסים ומתוסכלים אל מול החלום ושברו, אחרי שיום שלם התאפקנו בעבודה, זה מגיע באופן לא צפוי בשעת המקלחות או בארוחת ערב.

 

כמובן, שלא כל מי שמבטא התפרצויות זעם הוא בן או בת להורה מאוכזב. התפרצויות זעם הן כמו חום גבוה: לילדים רבים יש, אך לא לכולם מאותה הסיבה. פענוח ציורי ילדים מאפשר להבין מהי הסיבה האישית והייחודית של הילד המסוים להגיב בהתפרצות של זעם. זו מעין "מפת אוצר" לנפשו של הילד – מפה אישית שבתוכה הילדים מראים כיצד העולם מצטייר בעיניהם, הם מראים בציור את הסיבות וגם את הפתרונות לקשיים שהם חווים.

"מצורפים ציוריה של בתי בת השבע וחצי, תלמידת כיתה ב. ילדה מקסימה וחכמה. מצד אחד נראית "נסיכה אמיתית", עדינה, פגיעה ורגישה עד מאוד, עקשנית ודעתנית, מפונקת וזקוקה לאימא ולקרבתה. מצד שני, היא בעצם די "טום בוי" קשוחה שאוהבת בנים ומשחקי בנים ומפגינה בטחון רב, חצופה, שובבה ואהודה בקרב חבריה.

הבעיה, שלעיתים קרובות היא נוטה להתפרצויות זעם המלוות בצעקות, בכי, כפייתיות, אלימות פיזית, בעוצמה שלא קשורה למקרה ואז קשה לנו מאוד להרגיע אותה, להתקרב אליה ולהוציא אותה מהמצב הרגשי הזה...

השאלה שלי היא: איך להתמודד במצבים אלה? נדמה ששום אסטרטגיה לא מועילה. המצב די מייאש ומתיש".

 

לאמא היקרה, בשנים האחרונות אני שמה לב יותר ויותר לפניות של הורים שמאד דומות לפנייה שלך – התפרצויות זעם ואפילו אלימות פיזית כלפי ההורים. רובם, בדיוק כמוך, מתארים מצד אחד תפקוד חברתי טוב ואהדה חברתית ומצד שני בבית גיהינום. שאלתי את עצמי מה גרם לגל הזה: האם ההורים נוקשים מדי? האם ההורים רכים מדי? האם המסרים מבולבלים ולא עקביים? האם הילדים נתונים ללחצים כבדים מדי?

בסופו של דבר, הבנתי שאין ספק שמדובר בשילוב. בחלק מהמשפחות הגבולות לא ברורים ובחלק אחר החוקים נוקשים מדי. אני שמחה לספר שאני רואה שוב ושוב בקליניקה שעם הכוונה נכונה ניתן להרגיע את האווירה בבית תוך בערך 3 פגישות של הדרכת הורים.

 

בציורים של בתך ראיתי כמה דברים שאני ממליצה לתת עליהם תשומת לב: ראשית, יש לך ילדה מאד חזקה והחלטית, ילדה כזו שנולדה עם "אג‘נדה", ילדה שמגיל צעיר יש לה מה דעה אישית והיא רוצה להשמיע אותה. לאור זה, אני ממליצה לבדוק מחדש את הגבולות והכללים של הבית ולראות אם הם לא נוקשים מדי עבורה. לבדוק האם יש כללים שניתן לפתוח למשא ומתן ויש כאלה שלא. בתך מציירת עם המון לחץ על כלי הציור, וזה מעיד על לחץ רגשי שהיא מצויה בו – אני מציעה לבדוק מה מקורות המתח הרגשי שלה? לבדוק למשל האם בתקופת החופש יש פחות התפרצויות זעם? בדקו מה מלחיץ אותה, איפה היא דורשת מעצמה יותר מדי ואיפה דורשים ממנה.

 

נקודה נוספת שעולה מהציורים היא שבתך זקוקה לסדר וארגון. היא אוהבת להרגיש בשליטה על שגרת היום שלה ויתכן וההתפרצויות מופיעות בדיוק במקומות בהם היא נדרשת להתמודד עם אלתור ואינה מוכנה לכך מראש. ככל שהיא תוכל להיות מוכנה מראש ואתם תוכלו לעשות לה הטרמה לפני חלק מהאירועים, יתכן וההתפרצויות ישקטו.

בציור המשפחה שציירה, מצויר עץ גדול המפריד בין ההורים לילדים – ההפרדה הזו מסמלת איזה ריחוק שהיא חווה ביניכם לבינה. וכאן אני ממליצה בחום למצוא דרך בתוך כל האי שקט והכעסים להתחבר מחדש, לילדה שהיא הייתה פעם. תוכלו לעשות זאת בעבודות יצירה, וגם בטיולים בשעות הערב – העיקר למצוא דרך לחזור לשיחה ולא רק להוראות ושמירה על גבולות.

 

אני מקווה שהצלחתי לסייע, בכל זאת מדובר בפנייה כתובה. אם המצב ממשיך להחמיר כדאי לפנות לפגישות ייעוץ.

 

בהצלחה!

 

 

על הכותבת:
מיכל וימר
תרפיסטית בהבעה ויצירה  (M.A)
מחברת הספר: המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים
מנהלת מסלול לימודי תעודה בפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים
בעלת קליניקה פרטית לטיפול רגשי בילדים, בני נוער ומבוגרים
http://www.todraw.co.il/?page_id=54

 


עוד באותו נושא

צמחים המקלים על מתח ועומס נפשי

חשוב לדעת כי לרשותנו עומדים צמחים ותבלינים אשר באופן טבעי מסייעים להקל על תחושת המתח המצטברת.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!