האם וכיצד לחשוף את ילדינו לחדשות קשות? פרופ' רולידר במאמר מיוחד

לאחרונה כמעט כל מהדורת חדשות כוללת דיווח עדכני מלווה בתמונות וקולות של סיפורי פיגועים, אלימות, רצח ופגיעה באזרחים, והורים רבים מתחבטים בשאלה האם נכון לחשוף לכך את הילדים?

האם יש לשוחח עם הילדים על החדשות הקשות בהן צפו, או שיש להימנע מלהעלות את הנושא ולקוות שהם אינם מודעים למתרחש ולחסוך מהם את המראות הקשים.

נראה כי השאלה האם להתעלם בתקווה ש"הילדים ישכחו", או להתמודד עם הרגשות והשאלות הקשות, מעסיקה הורים בכל פעם שהם נדרשים להתמודד עם סיפורים קשים, שלמולם אנו עצמנו עומדים לא אחת חסרי תשובות.

מה הדרך הנכונה לספר לילדים על המציאות שמתרחשת בימים האחרונים במדינתנו?

התשובה מחולקת ל-2:

גילאי גן - בכפוף לרמת התפתחותו של הילד, לא ליזום שיחה שמסבירה את המציאות. אנחנו בוודאי נענה על כל שאלה. לא מתעלמים או מנפנפים את הילד.

כיתה א והלאה - חשוב לדבר עם הילדים על המציאות - זה נמצא סביבם, הם שומעים, הם שומעים מחברים, הם מעודכנים בדיוק כמונו עם טלפונים חכמים כאלו ואחרים. איך מספרים? אמת מותאמת גיל. "יש עכשיו מצב שבו מיעוט מהמגזר הערבי החליט לפגוע בנו באמצעות סכינים, בצורות שונות, לנסות להרע, להזיק, לגרום לאסון. מזה אנחנו צריכים להתגונן, להיות זהירים. גם המשטרה וגם החיילים עושים הכל כדי להגן עלינו". מכאן עונים על שאלות הילד.

האם נכון לאפשר לילדים לצפות בחדשות על מנת להתעדכן במתרחש או למנוע מהם את "התענוג"?

מצד אחד, לחדשות יש ערך חינוכי - בכך שהן מעדכנות את הילד על דברים חדשים שקורים ומעלות סיפורים המעודדים את הילד לשאול שאלות. מצד שני, כדאי להיות ערים לכך שלחדשות עשויה להיות השפעות שלילית על ילדים כגון חרדה ואי שקט ולכן כדאי לנהל את הצפייה של הילד בחדשות בצורה חכמה במיוחד שמדובר במראות קשים במיוחד.

בגדול, כשמדברים עם ילדים על החדשות, בעיקר ילדים קטנים, אין צורך להיכנס לפרטי פרטים. אפשר לספר את הסיפור בצורה מצומצמת ורגועה - כך ניתן ליידע את הילד על מה שקורה אך רק ברמת העומק הנחוצה לו ובלי לייצר פאניקה. התכנים הקשים המובאים במהדורות החדשות לרוב קשים לעיכול אפילו לנו המבוגרים, ובפירוש אינם מתאימים לצפייה של ילדים במיוחד ללא תווך ומינון מתאימים לגיל הילד.

אם תוך כדי צפייה אתם מרגישים אי נוחות לגבי חשיפת הילד לנושא שמוצג על המסך, תוכלו להעביר ערוץ. לא כל סיפור מתאים לרמת גילו של הילד.

לילדים גדולים יותר רצוי להסביר שהחדשות בנויות על "כותרות" ומטרתן לתפוס את תשומת ליבו של הקהל. לכן, לעיתים השדרנים חוזרים על הדברים והתמונות על מסך מופיעות שוב ושוב במטרה לייצר דרמה מלאה. השיחה הזו תוכל לתת לילדים כלים להפריד בין התוכן והצורה שבה זה מועבר.

כיצד להכינם לנקוט באמצעי זהירות כשנמצאים מחוץ לבית?

אמצעי זהירות בעת הזו, חשיבה מחודשת למקומות אליהם אנחנו הולכים. הפיקוח, הסיוע, ההליכה עם הילד, ערנות מקסימאלית. מקום שאנו חושבים שיש סבירות שיקרה מצב חירום, נחשוב פעמיים אם ללכת. לא חסרים מקומות שבהם הילד יהיה בטוח ברמת סבירות גבוהה. אנחנו לא בפאניקה, אבל מצד שני לא מזלזלים בסיטואציה.

אז לסיכום, מה הייתי ממליץ להורים כדי למזער את החרדה של ילדיהם?

בכל גיל להיות קשובים ורגישים לצרכים ולמקסם את הזהירות שלהם. ובכל הקשור לחשיפה והורדת רמת החרדות של הילדים:

* הימנעו מלחשוף את הילדים לחדשות עד גיל 6 - יכולת ההבנה של ילדים בגילאים אלו מוגבלת ואין כל סיבה לחשוף אותם לחדשות מסוג זה, המותירות בהם חרדה ובלבול.
* הגבילו את זמן הצפייה בחדשות לשעות השינה של הילדים, במידת האפשר.
* ענו לשאלות הילדים וביחד חשבו על פעולות הזדהות כמו לשלוח מכתב או ציור למשפחות הנפגעים.
* הגבירו נוכחות הורית בבית.
* שמרו על רוטינות ואורחות חיים שגרתיים ככל שניתן.

ושיהיו רק חדשות טובות, אמן!

על הכותב:
פרופ‘ עמוס רולידר, Ph.D, BCBA-D
מומחה בעל שם עולמי לניתוח וטיפול התנהגותי, מוסמך מטעם האגודה הבינלאומית למנתחי התנהגות, יו"ר ארגון מנתחי ההתנהגות המוסמכים בישראל, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת, מחבר רב המכר "הורות ללא רגשות אשם",
עומד בראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונת הורים - http://www.rolidera.co.il

החל מיום ראשון בתוכניתו החדשה להורים מדי יום בערוץ 20: זמן רולידר