אמא בקשה מאלעד בן ה-4 לאסוף את הלגו מהרצפה ואלעד ענה: "לא רוצה, את אמא מעצבנת". במהלך משחק דחף תומר את יהונתן וחטף לו את הכדור. יהונתן נעלב ולא רצה להמשיך לשחק. אסף בן השנתיים זרק את צלחתו המלאה באוכל על הרצפה. בסיומו של כל אחד מהמקרים אמא אמרה: "בקש סליחה".

מי צדיק של אמא?

מוכר לכם?

האם זה אפקטיבי? ומה לומד מזה הילד?

סליחה מבוססת על יכולת אמפאטית ועל ביקורת עצמית לראות שהאחר נפגע ממשהו שאני עשיתי.

סליחה נועדה בעיקר לשחרר את מי שנפגע מהרגשות ומהפגיעה ולהמשיך הלאה.

אנחנו קצת מפספסים באופן שבו אנחנו מבקשים מילדינו לבקש סליחה.

 

מהן הטעויות הנפוצות ואיך נתמודד איתן?

* סליחה לא מבטלת את הדרישה שלנו!

ביקשנו משהו מהילד, הוא סירב לשתף פעולה ואנחנו פותרים אותו מהדרישה כשהוא מבקש סליחה. אפשר לוותר על הדרישה אבל לא בגלל הסליחה אלא כי התחשבנו במצבו לאותו רגע.

 

* לפעמים זה גבול ולא סליחה!

אם הצבנו גבול והילד הפר אותו, סליחה היא לא רלוונטית. נניח, הילד לא רוצה לישון. חשוב מה נעשה מחר כדי שילך לישון בזמן. אין קשר לסליחה.

 

* סליחה לא מבטלת את המעשה!

הילד מסיק: כדאי לי לעשות מה שבא לי, בסוף אני אבקש סליחה והמעשה "ימחק" לי. זה קיצור דרך כי הרבה יותר קל לבקש סליחה מלבקש רשות. בבחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

 

סליחה זו מילה הרבה יותר גדולה ומשמעותית שלא נועדה לזכות את הילד מהאחריות למעשיו.

השתמשו בה בתבונה ונצלו אותה דווקא כשאתם פוגעים בילד. זה רק יחזק אתכם כאנשים אנושיים. הרבה יותר קל לגדול עם הורים אנושיים מאשר מושלמים שלא לומר צדיקים.

 

גמר חתימה טובה,

שלכם,

איריס אורבך

 

 


על הכותבת:
איריס אורבך - ליווי הורים והנחיית קבוצות
טל: 054-6645751, דוא"ל: iris.orbach@gmail.com
מנחת קבוצות הורים במכון אדלר, הדרכת הורים בקליניקה ובבית המשפחה.
מנחת סדנאות פרקטיות וממוקדות להורים לגילאי 2-4 המאתגר, בניית סמכות הורית והצבת גבולות עם חיבה.


עוד באותו נושא

איך מתמודדים עם קנאה בין אחים?

איך מתמודדים עם התופעה שידועה כבר מתקופת המקרא (קין והבל, יוסף ואחיו)? מה אנחנו כהורים צריכים לעשות או לא לעשות?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!